ביקורת ספרותית על חרדתו של המלך סלומון - ספריה לעם #264 מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר טוב

---

חרדתו של המלך סלומון.
אמיל אז'אר הצליח פעם נוספת לייצר ספר שכולו חמלה ואהבת אדם והחיים, וחכמה ואדיבות נדירה.
על רקע רחובות פריז, שבכתיבתו של אז'אר תמיד ממלאים את הדמיון והרגש, נפרשים להם סיפורם של שלוש הדמויות המרכזיות בספר המופלא הזה,
"סלומון רובינשטיין הזקן - שהוריו הועידו לו בילדותו עתיד של פסנתרן-וירטואוז והוא נעשה "מלך-המכנסים" וגומל חסדים; של מדמואזל קורה - זמרת לשעבר ואהובתו לפנים; ושל ז`אנו-ארנבון, מספר הסיפור, נהג מונית פאריסאי השואב את חכמת-חייו מן המילונים."
בתיאור המקדים בגב הספר מכונה חרדתו של המלך סלומון ספר "אז'ארי" טיפוסי.
ובכן, אם ב'אז'אריות טיפוסית', התכוון המשורר לחמלה ואהבה והומור והיכולת הנדירה, הכמעט ייחודית, להשכיל לייצר מגע נעים בלב, מגע חם של רוחב לב, של אהבת החיים והבנה ורגישות, אז ובכן, אני שותף לתיאור הזה.
מדובר בספר מופלא שמביא את סך הרגשות והסגולות האלו, ומשלב אותם עם השטח המופלא שהוא רחובות פריז.
כל המבקש לזכות את עצמו בשעות של נחת וחיוך מרחיב לב ודעת, בחמלה וחום, באהבה וברגישות, יעשה לעצמו הברכה ויקח ויפתח לפניו את הספר הלא-ארוך והכל כך מיוחד הזה.

מרחיב את הלב.

» ביקורות נוספות של Schuster
» ביקורות נוספות על חרדתו של המלך סלומון - ספריה לעם #264