ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 ביולי, 2011
ע"י יניש
ע"י יניש
העולם עומד על שלושה סלומונים : סלומון מלך הקונפקציה, סלומון מלך היהודים, והמלך סלומון האמיתי.
עלי לפתוח בגילוי נאות ולאמר שחלקו הארי של הספר לא זרם עבורי, בדומה מאוד לחלקים של "כל החיים לפניו". יחד עם זאת, ניצוצות התבונה ועומק ההבנה של האנוש ושל הרגש האנושי מדהימים בעיניי.
המונולוג של ז'אנו בסוף הספר פשוט שיא השיאים מבחינתי. קטע עמוק ומסחרר ומפקח ומפכח.
סיפור על אגו נשי מונומנטאלי.
סיפור על אגו גברי מונמנטאלי.
סיפור של מה שהייתי רוצה להיות.
סיפור על מה שלא הייתי רוצה להיות.
וכרגיל- ציטוט (שלא מההתעלות והקטרזיס של סוף הספר) :
"הראשון שביקרתי אצלו היה אדון ז'ופרואה מרחוב דארן, הסופר.הוא עוד לא פרסם שום דבר, כי היה עסוק בחיבור יצירת חייו והיה צריך לחכות לסוף, הוא כבר היה בן 75 ויותר, אבל רצה שהספר שלו יהיה מושלם, ומכיון שעוד חי ואולי נשאר לו עוד מה לראות ולהרגיש, היתה לו בעיה לא קלה, כי אם ימות פתאום תשאר היצירה לא-מושלמת, ואם יפסיק אותה לפני כן, היא לא תהיה גמורה באמת מפני שיחסר בה פרק מחייו".
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
