ביקורת ספרותית על המיתוס של סיזיפוס מאת אלבר קאמי
ספר מעולה

---

על אלבר קאמי אין צורך גדול להרחיב, גדולתו ידועה בכל ולכל, תובנותיו העמוקות עומדות בגאון ועודנן משפיעות ומעוררות תגובות ופרשנויות, אבל עבורי יותר מהכל הוא נפש קרובה. לעיתים די נדירות פוגש אדם בטקסטים מכוננים לחייו, כאלו שהבעירו את נשמתו, שהיו עבורו כמגע צורב של ברזל רותח, ומאידך, וזהו צידו השני של אותו המטבע, וגם הוא קורה לעיתים די נדירות, פוגש אדם בטקסטים וברעיונות שנוגעים בנפשו ומשמשים לה כמרגוע, כמזור שמשקיט ומנמיך את הבערה הגועשת ומשמש כממלא החסר. עבורי, או על כל פנים אז, בקריאתי הראשונה, המיתוס של סיזיפוס שימש כצד השני של המטבע, הוא הצד המרגיע בעומקו, המכסה תהומות פעורים בנפשי. 'המיתוס' הציע לי דרך שונה, מופלאה בחכמתה, לראיית חיי. הספר הזה מונח תדיר על יד מיטתי - יחד עם עוד כמה כתבים אשר קרובים לליבי - ובהם, מדי פעם בפעם, ברגעים נמוכים וגבוהים כאחד, ברגעים חשוכים ושחורים כשנדמה לי שאני נמצא בתחתית, וברגעים גבוהים בהם אני חש יציבות על הקרקע, ברגעים אלו כאחד, אני פותח את הספר הזה ומניח את ליבי בין דפיו.

אהבתי והערצתי הגדולה לאלבר קאמי וליצירותיו הספרותיות וההגותיות המופלאות, קיימת ועומדת גם במישור ההגותי-הפילוסופי, וגם במישור הספרותי, שבשניהם הוא מהגדולים שהתהלכו בינינו, בהומניות העשירה והמיוחדת ובהתבוננותו מלאת החכמה והרגישות, אותם ידע בתבונה להעביר על הדף, בימי זוועות מחרידות ובימי זוועות פחותות בהם חי.

» ביקורות נוספות של Schuster
» ביקורות נוספות על המיתוס של סיזיפוס