הספר כולל שתי מסות שראו אור לאחר זכייתו של אלבר קאמי בפרס נובל לספרות: הנאום מן ה10- בדצמבר 1957, שנשא קאמי עם קבלת הפרס, וההרצאה ``האמן ותקופתו`` שנשא כעבור ארבעה ימים באוניברסיטת אופסלה. שנת 1957 היתה שנה קשה לאלג`יריה, מולדתו של הסופר. בצוק העתים, סבר, משענתו היחידה של סופר היא אמנותו. האם לפנינו בריחה של האמן משדה הקרב של הפוליטיקה אל מגדל השן של האמנות? האם נס קאמי אל מפלטה החם של אמנות-למען-האמנות שעה שמולדתו מקיזה את דמה? תפקיד האמנות, גרס קאמי, הוא לקשור מחדש את ``הקשר הגורדי של הציוויליזציה, שבותק בכוח הזרוע.`` האמנות איננה מתכחשת למצוקות החברה, להמשכיות היסטורית ולמחויבות לתיקון עולם: ``זמנם של האמנים חסרי-האחריות עבר מן העולם.`` לספר מצורפים זכרונותיו של העיתנואי השוודי גוסטב ביורסטרום ופתח-דבר מאת ההיסטוריון ד``ר דוד אוחנה.

אלבר קאמי

אלבר קאמי, Albert Camus 1913, מוֹנדוֹבי, אלז'יריה - 1960, וילבּלֶוֶן, צרפת, חי את שנות ילדותו באלז'יריה, בתנאי עוני. כשאלבר קאמי היה בן שנה נהרג אביו במלחה"ע הראשונה, והוא גודל בידי אמו, כמעט חירשת-אילמת, ובידי סבתו. ב- 1935 הצטרף אלבר קאמי למפלגה הקומוניסטית, אך כעבור שנה פרש ממנה. בשל בריאו... המשך לקרוא

שם הספר
הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319
המיתוס של סיזיפוס
אדם הראשון - ספריה לעם #415
הנפילה / גלות ומלכות
הַדֶּבֶר (1963)