נולד בשם רומן קאצ'ב ב-8 במאי 1914 במוסקבה. גדל בווילנה ומאוחר יותר בוורשה. מעולם לא הכיר את אביו, שהיה שחקן רוסי, וגודל בידי אמו, נינה אובצ'ינסקי (Owczinski), שחקנית יהודייה-רוסייה. בגיל 14 עבר עם אמו להתגורר בניס שבצרפת. למד משפטים בפריז, ואחר כך התגייס לחיל האוויר הצרפתי שם שירת כטייס קרב. עם הכיבוש הנאצי, נאלץ, כיהודי, לגלות לאנגליה שם שירת כטייס קרב בצבא צרפת החופשית, תחת פיקודו של שארל דה גול, באירופה ובצפון אפריקה. על שירותו קיבל גארי את אות לגיון הכבוד בדרגת אביר.
לאחר מכן היה דיפלומט. בין השאר שירת במשלחת צרפת לאו"ם בניו יורק, בלונדון, וב- 1956 היה קונסול צרפת בלוס אנג'לס. את כתיבתו הספרותית החל עוד בתקופת לימודיו, ואת ספרו הארוך הראשון שזכה לפרסום - "חינוך אירופאי" - כתב בעת המלחמה. לאחר שהיה לסופר מוערך בצרפת, החל לפרסם ספרים תחת שמות בדויים. לדבריו, הרגיש שהמבקרים לא טורחים לקרוא לעומק את יצירתו, בעוד שיצירה תחת שם חדש זוכה לקריאה מדוקדקת יותר. שם העט המפורסם ביותר בו השתמש הוא אמיל אז'אר, תחת שם זה פרסם ארבעה ספרים, ביניהם את כל החיים לפניו, שזכה גם לגרסה קולנועית זוכת אוסקר בבימויו של משה מזרחי ובכיכובה של סימון סיניורה והשחקנית הישראלית מיכל בת-אדם. גארי זכה בפרס גונקור לספרו שורשי השמיים, וכאשר זכה בפרס גונקור כאז'אר על "כל החיים לפניו" סירב לקבלו, בעצת עורכת הדין שלו. בסך הכול פרסם 25 ספרים תחת שמו ושישה ספרים תחת שמות בדויים.
בסוף המהדורה העברית של ספרו עפיפונים מופיע כנספח "חייו ומותו של אמיל אז'אר" ובו הסברו של גארי על הסיבות שגרמו לו לבחור בשם הבדוי, וההשלכות המבדרות שהיו לכך מבחינתו. חוברת זו פורסמה לאחר מותו.
אשתו הראשונה הייתה הסופרת הבריטית, העתונאית ועורכת ווג (Vogue) לזלי בלאנץ'. הם נישאו ב- 1944 (בעת גלותו באנגליה) והתגרשו ב-1961.
ב-1962 נשא לאישה את אשתו השנייה, השחקנית האמריקאית ג'ין סיברג (שיחקה עם ז'אן פול בלמונדו בסרטו של ז'אן-לוק גודאר "עד כלות הנשימה"). הם התגוררו בלוס אנג'לס, והתגרשו ב-1970. לשניים ילד משותף, אלכסנדר דייגו גארי. לאחר התאבדותה של סיברג ב-1979 סבל גארי מדיכאון. ב-2 בדצמבר 1980 שם קץ לחייו ביריית אקדח בדירתו שבפריז.

נולד בשם רומן קאצ'ב ב-8 במאי 1914 במוסקבה. גדל בווילנה ומאוחר יותר בוורשה. מעולם לא הכיר את אביו, שהיה שחקן רוסי, וגודל בידי אמו, נינה אובצ'ינסקי (Owczinski), שחקנית יהודייה-רוסייה. בגיל 14 עבר עם אמו להתגורר בניס שבצרפת. למד משפטים בפריז, ואחר כך התגייס לחיל האוויר הצרפתי שם שירת כטייס קרב. עם הכיבוש הנאצי, נאלץ, כיהודי, לגלות לאנגליה שם שירת כטייס קרב בצבא צרפת החופשית, תחת פיקודו של שארל דה גול, באירופה ובצפון אפריקה. על שירותו קיבל גארי את אות לגיון הכבוד בדרגת אביר.
לאחר מכן היה דיפלומט. בין השאר שירת במשלחת צרפת לאו"ם בניו יורק, בלונדון, וב- 1956 היה קונסול צרפת בלוס אנג'לס. את כתיבתו הספרותית החל עוד בתקופת לימודיו, ואת ספרו הארוך הראשון שזכה לפרסום - "חינוך אירופאי" - כתב בעת המלחמה. לאחר שהיה לסופר מוערך בצרפת, החל לפרסם ספרים תחת שמות בדויים. לדבריו, הרגיש שהמבקרים לא טורחים לקרוא לעומק את יצירתו, בעוד שיצירה תחת שם חדש זוכה לקריאה מדוקדקת יותר. שם העט המפורסם ביותר בו השתמש הוא אמיל אז'אר, תחת שם זה פרסם ארבעה ספרים, ביניהם את כל החיים לפניו, שזכה גם לגרסה קולנועית זוכת אוסקר בבימויו של משה מזרחי ובכיכובה של סימון סיניורה והשחקנית הישראלית מיכל בת-אדם. גארי זכה בפרס גונקור לספרו שורשי השמיים, וכאשר זכה בפרס גונקור כאז'אר על "כל החיים לפניו" סירב לקבלו, בעצת עורכת הדין שלו. בסך הכול פרסם 25 ספרים תחת שמו ושישה ספרים תחת שמות בדויים.
בסוף המהדורה העברית של ספרו עפיפונים מופיע כנספח "חייו ומותו של אמיל אז'אר" ובו הסברו של גארי על הסיבות שגרמו לו לבחור בשם הבדוי, וההשלכות המבדרות שהיו לכך מבחינתו. חוברת זו פורסמה לאחר מותו.
אשתו הראשונה הייתה הסופרת הבריטית, העתונאית ועורכת ווג (Vogue) לזלי בלאנץ'. הם נישאו ב- 1944 (בעת גלותו באנגליה) והתגרשו ב-1961.
ב-1962 נשא לאישה את אשתו השנייה, השחקנית האמריקאית ג'ין סיברג (שיחקה עם ז'אן פול בלמונדו בסרטו של ז'אן-לוק גודאר "עד כלות הנשימה"). הם התגוררו בלוס אנג'לס, והתגרשו ב-1970. לשניים ילד משותף, אלכסנדר דייגו גארי. לאחר התאבדותה של סיברג ב-1979 סבל גארי מדיכאון. ב-2 בדצמבר 1980 שם קץ לחייו ביריית אקדח בדירתו שבפריז.