ביקורת ספרותית על אני ישן בחדרו של היטלר מאת טוביה טננבום
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 באוגוסט, 2014
ע"י שממית


איזה כיף לטוביה טננבאום. נתנו לו כסף בשביל להסתובב בגרמניה ולראיין אנשים. הוא גם אכל במסעדות, ישן בבתי מלון מפוארים, ביניהם בחדר של היטלר במלון כלשהו. הלוואי עליי.
אבל אולי כל הטוב הזה מגיע לטננבאום בזכות, הוא מכיר את ההיסטוריה הגרמנית מצוין, הוא דובר עברית וערבית ולפי הבנתי גם גרמנית, הוא מכיר את הקוראן, הוא מכיר את התנ"ך, הוא אמיץ וישיר ואמיתי ומנסה להיות חף מאמונות תפלות ומסטריאוטיפים.
וככה בדיוק הספר הזה נראה. שיטוט בפלחים שונים של גרמניה והקלדה של השיחות שנערכו עם אנשי המקום, חלקם עוברי אורח אנונימיים, חלקם בעלי תפקידים בתקשורת, בכנסיה, בבתי הכנסת והמסגדים, חלקם אמנים, חלקם אקטיביסטיים כאלו ואחרים. התוצאה היא מראה לגרמנים של היום, והיא מעניינת, למרות ההכללה המטורפת. אותי הטרידה נקודת הפתיחה של טננבאום, הוא מחפש בכוח את האנטישמיות, לדעתי זה לא פייר, הוא מציג את הגרמנים כאנטישמיים עדיין ולמרות הכל ולי קשה להאמין בזה, הוא מציג את הבעיה הפסיכולוגית העמוקה שלהם עם ההתמודדות עם ההיסטוריה ומציג את התמיכה שלהם בפלסטיניים כסימן לאנטישמיות ואת הקבלה שלהם את המוסלמים בארצם כחברים מכורח האויב המשותף, שהוא היהודים כמובן. אני לא בטוחה שזה נכון...
ובכל זאת, הספר מעניין, קריא ומצחיק והוא כן מצליח לשרטט תמונה של אבטיפוס גרמני כלשהו, והוא מאוד שונה מהישראלי. הספר נכתב ב 2011, בזמן הסיפור עם המרמרה, והמרואיינים שלו מתייחסים לכך, המחשבה שמיליוני אנשים בעולם אחר, קרוב מאוד גיאוגרפית אבל רחוק מאוד בצורת החשיבה, עסוקים בבעיה הפרטית שלנו, היא קצת... אולי מביכה, אבל לשמוע אותם מדברים בגנות ישראל מכל הלב זה באמת לא נעים, הם מיליונים ואנחנו קומץ, הם בעלי המאה ואנחנו? מבקשים נדבות בשביל כיפת ברזל. אוף!
לסיכום, שווה קריאה בהחלט.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ