ביקורת ספרותית על אני ישן בחדרו של היטלר מאת טוביה טננבום
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 בספטמבר, 2014
ע"י נורית


אזהרה - הביקורת על הספר הזה ארסית למדי. למעשה, אני לא זוכרת ספר שגרם לי לתגובות רגשיות כל כך חזקות כמו הספר הזה.

הספר הזה אמור להיות מעין "בחינה מחודשת של המציאות" בגרמניה. נושא מעניין וחשוב. נראה מבטיח. הסופר הוא עיתונאי שספר אחר שלו, "תפוס ת'יהודי", עלה עכשיו לכותרות. הביקורות מאחורה מבטיחות. מסע שעוזר להבין גרמנים. מסע בגרמניה, מתובל מדי פעם בהגיגים של העיתונאי המוצלח שנסע לשם. בפועל, מה שהתקבל זה מסע בהגיגיו של הסופר, מתובל מדי פעם בגרמניה.

לא כל כך ברור מה מוביל את המסע הזה. הכל נראה גחמני למדי - החלטתי לקפוץ לשם, חזרתי לפה. חוץ מתאריך היציאה למסע, שכנראה אותו אי אפשר להזיז. גם לא כשענן אפר וולקני גורם לביטול טיסות המוני, הו לא. התאריך כל כך חשוב, עד שצריך לשלם מחיר כפול ומשולש, במקום לדחות בשבוע את הטיסה. מה כל כך דחוף בגרמניה? לא ברור, כי נראה שאת כל הפגישות הוא יכול היה לעשות גם אחר כך.

הספר נוגע בהמון נקודות, אבל באף אחת לא מספיק, לטעמי. הוא חוקר את האחדות הגרמנית סביב משחקי הכדורגל, ואת הפיזור הגרמני בשאר ימות השנה. אבל מה ההבדל בין בווארים לגרמנים רגילים? לא ברור לי, אני רק יודעת שהם מדברים הרבה על ההבדל. למעשה, לא קיבלתי אף אינפורמציה לאורך כל הספר. נראה שההיסטוריה נורא חשובה לגרמנים, והם מדברים על גרמניה של 1890. מה היה שם אז? ויקיפדיה עזרה לי בזה. הספר העדיף לרוץ קדימה, לשנאת יהודים או לא שנאת יהודים.
שאלת הדור הצעיר ו"איפה סבא וסבתא שלך היו בשואה" עלתה המון, אבל לא מספיק. האם יש סיבה לדבר על מה סבא וסבתא עשו, או להשכיח את הנושא? מה הצפה של נושא כזה תגרום? מי אמר שזה טוב? יכול להיות שהתשובות ברורות. אבל השאלות לא עלו בכלל. מהספר רק עולה שההסתרה היא רעה.

סוגיית הפערים הכלכליים בגרמניה נפתרה די בקלות - הוא חקר די טוב איך חי העשירון העליון, ודיבר קצת על המהגרים התורכים. אני יכולה להבין את זה, נורא נוח לחקור במלונות ארבעה וחמישה כוכבים. אבל למה לא לראיין את ממחזר הבקבוקים מהרחוב, למה לא ללכת לקהילה שהתיישבה בקראוונים בשום מקום מיוחד? הוא מסתפק בהשוואה לא ברורה בינם לבין הישראלים בגדה המערבית, וזהו. למה תכנית לשיקום נרקומנים, שכוללת אספקת סמים ע"י הממשלה אבל בתנאים מסוימים, לא זכאית ליותר מעמוד שמלא גם הוא רק בתגובות הסופר לנושא?

התקשיתי להאמין לספר הזה, על הראיונות שבו והמפגשים שבו. לא היתה שיחה אחת שמתוארת שם שהאמנתי לה. משהו שם הרגיש פרובוקטיבי מדי. כאילו הוא דוחף להשמעת הדברים שהוא רוצה לשמוע. הכל עובר במסננת של הסופר, ודרכה דעות מתחלקות ל-2: אלה שזהות לשלו, ואלה שלא. אלה שלא, יקטלו בציניות, לא תמיד בצורה עניינית. אלה שכן, מקבלות במה. למרבה ההפתעה, הנחת היסוד של הסופר, אותה הוא נסע לברר, ממתבררת כנכונה. אבל לא באמת היה לה סיכוי להתברר כטעות.

אז למה הספר הזה חשוב? כי הוא מעלה הרבה שאלות שיהיה מעניין לחשוב עליהן. ומי יודע, אולי יבוא יום ומישהו יכתוב ספר שהוא באמת מעין "בחינה מחודשת של המציאות" בגרמניה. את שם הספר "אני ישן בחדרו של היטלר", בינתיים, אפשר לקצר ל"אני".
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שירה36 (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
יופי של ביקורת!
נעמי (לפני 4 שנים)
חחחח אהבתי את משפט הסיכום!
הביקורת שלך ושל נצחיה משתלבות זו בזו, הצבעתן על אותם חסרונות.
גם את נימקת היטב, יפה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ