הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 במאי, 2017
ע"י שממית
ע"י שממית
חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי לקרוא את הספר הזה. חיכיתי לזמן שבו אוכל להתמסר להרגשה. חיכיתי לזמן שבו תהיה לי סבלנות. חיכיתי שהוא יהיה פנוי בספריה. כשכל אלה קרו, קראתי את הספר. נהניתי מהקריאה, הרגשתי את ההרגשה הייחודית, שהיא תוספת לסיפורים של מורקמי. העלילה פחות הרשימה אותי. אהבתי מאוד את הדמות של אאוממה, איזו דמות! אני מעריצה את מורקמי על היכולת שלו לברוא דמויות כאלה, היא מלאה בתוכן למרות שאין לה משפחה ולא חברים, מאוד קשה לתאר ככה דמות, אין הרבה דיאלוגים שמגלים מיהי, ובכל זאת, הדמות נוצרת. כך גם עם טנגו. לדעתי הסגירה של כל הסיפור, היתה קצת מאולצת. בכל זאת, נהניתי מאוד. דבר שלקחתי איתי מהספר - לאכול סלרי עם מיונז לצד הבירה:)I
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שממית
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מסכימה
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
למרות הכל, מהחלשים שלו.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
