ביקורת ספרותית על עשרה ימים ברה מאת סרחיו ביסיו
ספר מעולה

---

הייתי סקרנית מאוד לדעת מה הסופר הטוב הזה הוציא הפעם. מהכריכה האחורית הבנתי שגם הפעם ביסיו לוקח אותנו לחופשה (כמו באחוזה) וגם הפעם החופשה הזאת יותר מטרידה ממהנה. ואכן, אנחנו יוצאים לחופשה! מטרידה! ביסיו החליט להוציא זוג בירח הדבש לחופשה באי רה. בחופשה הזאת, לצד הרחצה בים והטיולים על החוף והארוחות, עולים הרבה ספקות. הספק של קרלוס לגבי אהבתו לאישתו הטריה, הספק לגבי אתר הנופש, מקום נעים וחמים אבל גם מאיים ומסוכן, והספק של הקוראים לגבי "אמיתות" הסיפור. נהניתי מהסיפור. אבל יותר נהניתי מהחשיבה שהוא מכריח אותי לעשות עכשיו. אירינה היא דמות מושלמת, אישה צעירה שבשום מקום לא מתואר איך היא נראית, אבל ברור שהיא יפייפיה. בעלת אופי נעים, חברותית, פתוחה לרעיונות, חרמנית ומתחשבת. היא גם עשירה מאוד, מסתבר. וגם הרפתקנית ונועזת. ובכל זאת קרלוס מבין שהוא לא אוהב אותה. וגם לאחר התגלית המרעישה הזאת, שאנחנו מבינים ממחשבותיו בלבד, הוא לא מסביר לעצמו למה הוא לא אוהב אותה. הטריק הזה, מצד אחד לתאר דמות חיובית מאוד ומצד שני לגלות שבעלה הטרי לא מאוהב בה, למרות שהוא מכיר אותה טוב, גורמת לקוראים לחפש כל הזמן את הקטש בדמות הזאת. זה יפה. לעומת זאת השימוש החוזר במצב ידו של קרלוס, בתחילת הסיפור היא נתקעת במצב נפנוף לשלום, ומאז כל פעם הסופר טורח לציין שקרלוס הושיט יד לצורך זה או אחר, ההתפתחות במצבה של היד היא חלק מיותר וחובבני. עוד טריק יפה הוא השזירה של הסכנה לאורך כל הסיפור. יש שם רצח, אף אחד לא מתייחס אליו ועדיין.. אירינה נופלת מהסלעים ומאבדת את ההכרה, יש חניקה קצרה, יש כמעט מכות, יש את הפרי המדהים שחלק ממנו מרפא וחלק ממית. יש את הקטע שבו יומיים שלמים הזוג ישן בחוץ בגלל שאיבדו את דרכם, הם עברו חוויות משונות ולא ברור אם הן משונות "באמת" או בגלל הפטריה שהם אכלו. ובכל זאת, הדמויות לא נסערות מהמקרים, התגובות מאוד חלשות, תוך כדי אכילה. לסיכום, חופשה אחת שכולה ים וחוף ומקלחות וארוחות וסקס וג'ויינט ופטרית הזיה, מצד אירינה. וכולה ספקות לגבי אהבה וקשר, פחדים וחרדות, עימותים עם גברים ובעיות ביד, מצד קרלוס.

» ביקורות נוספות של שממית
» ביקורות נוספות על עשרה ימים ברה