ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 באוגוסט, 2014
ע"י חני~
ע"י חני~
דבר ראשון, נראה לי חשוב לקרוא ספר ראשון של סופר. ככה אפשר לדעת אם הוא עבר משהו במהלך הכתיבה שלח או שהוא המשיך לכתוב אותם רומנים/דרמות/ספרי מתח בשביל הכסף. לדוגמא, ג'יי. קיי. רולינג, שאת כברת הדרך הספרותית שלה אפשר לראות בהתקדמות מופלאה ככל שעולים עם הספרים, לעומת סוזן קולינס - ששום דבר בכתיבה שלה לא השתפר, והעלילות במהלך הטרילוגיה הלכו ונהיו מופרכות יותר יותר (ברצינות, לטעמי הספר השלישי נכתב כשקולינס על סמים, ואך ורק בשביל הכסף), ככה שספרי ההמשך פשוט הורסים את הקסם שבמשחקי הרעב.
נחזור לעניין. צימר בגבעתיים.
כנראה שיש ספוילרים, מזהירה.
אשכול נבו כותב נהדר, על זה אין ספק. הספר מחולק לסיפורים קצרים ולנובלה אחת. בכולם חוזר מוטיב של אהבות נכזבות מסוג כלשהו, ושל מערכות יחסים שונות ומשונות. אני אוהבת את ההתייחסות שלו לחברה הישראלית (יש לו קטע עם חיפאים, בטח גם הוא, אני צריכה לבדוק).
הדמויות לא הגיעו ללב שלי למרות הנסיון. בודדות אולי כן, ועליהם מגיע לאשכול נבו קרדיט.
הסיפור שמסופר מנקודות מבט שונות הוא המוצלח ביותר לטעמי - "סרטנים בעננים" - במיוחד בגלל המסתוריות שבדמות הראשית, יוני. כל הדמויות חגות סביבו, הוא מרכז הסיפור, אבל נקודת המבט שלו היא הקצרה ביותר והמעורפלת ביותר (סמים).
לסיכום, לא המוצלח ביותר שלו, אבל נחמד. העביר לי כמה שעות בסבבה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ממליץ לך לקרוא את ״מה היה קורה אם היינו שוכחים את דב״ של גדי טאוב.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת