ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 ביולי, 2014
ע"י חני~
ע"י חני~
חבל. באמת חבל. ספר כמעט. כמעט טוב. קצת נמאס כבר מכל העניין של הלהוסיף תעלומות למשפחה האומללה, ויש מוטיב חוזר מעצבן, כמו לדוגמא בלסיים את הספר במתח לא ברור.
עכשיו, זאת אמורה להיות טרילוגיה. אני חולה על הסופרים שמתייעדים לכתוב טרילוגיה, ואז מסיבות שונות (מתאהבים בכסף, לא מצליחים לסיים ב3 ספרים את העלילה) כותבים 4 או 5. ב'הירושה' לפחות לפאוליני היתה פואנטה. באמת היה לו על מה לכתוב בספר הרביעי. פה ארצ'ר סתם ממציא צרות מיותרות ועסקים מפוקפקים.
הדמויות מקסימות ואתה כמעט מתאהב בהם. ג'סיקה וסבסטיאן כמעט שובים את הלב, אבל יש בספר יותר מדי פוליטיקה והתעסקות בנקמות ותככים, ככה שהדמויות המקסימות האלה נאבדות שם. כמעט. כמעט. אולי הרביעי יציל את המצב.
אמן.
ציטוט אחרון, וזהירות - ספוילר מתחתיו:
"הוא נזכר בדברים שאמר לו אולד ג'ק אחרי משחק הקריקט המוצלח:
כל אחד יכול להיות מנצח טוב, אבל אדם דגול ניכר באופן שבו הוא מתמודד עם הפסד."
אין יותר מזה. כל האנשים הדגולים באמת מתים במהלך הספרים. שני הסבים, אולד ג'ק, אליזבת - האמא של אמה וג'יילס.. הופך את הספר ללא שווה ציטוט, כלומר חסר כל תוכן עמוק יותר מעלילה פשוטה. חבל, ג'פרי.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
