“ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים. אילו קריטריונים משמשים אותי בבואי לבחור את ספריי מתוך ההיצע העצום? התקציר בגב הספר, עלעול קצר בספר עצמו, המלצות מקוראים פה באתר ומקרב הקוראים בספרייתי, וגם שריטה אישית קטנה: אני מאוד אוהב לבחון את שורת הפתיחה של הספר. ברור, שורת מחץ פותחת לא יכולה להבטיח ספר טוב, ולכן אני מגדיר את ההרגל הזה "שריטה"... "ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים". זאת שורת הפתיחה של הספר”

“**** גבר אחד נכנס הביתה ושואל את אשתו: תגידי, אם היינו זוכים בלוטו, מה היית עושה? האשה מביטה בו ועונה: בכנות? הייתי לוקחת חצי ומתגרשת ממך מיד. הגבר מוציא מהכיס שטר מקומט של עשרים שקל וזורק על השולחן לפניה. זכיתי בארבעים שקל, הוא אומר בחצי חיוך. תסגרי את הדלת מאחוריך כשאת עוזבת וניפגש ברבנות. **** דבר ראשון, הייתי סוגר את המשכנתא. כמה קרתני ובנאלי, הא? אחר כך הייתי עוזר לאחי ואחיות”

“הספר הזה קצת מטעה. הוא נראה מן ספר מתוק וכיפי שכזה, קודם כל הפורמט הקטן והחמוד, אחר כך הכפתורים הצבעוניים המקסימים שעל הכריכה ומאחור כתוב שהוא נכתב ע"י פרסומאי לשעבר. אבל מעבר לעטיפה הצבעונית והמקסימה כשלעצמה, יש בספר, בעיקר בקריאה שנייה, הרבה עצב והחמצה והתובנה שאת הדברים שהגיבורה באמת רוצה, כסף לא ממש יכול לפתור, ובמקרה של ז'וסלין הגיבורה הוא אפילו יכול להרוס. אהבתי את ההתחלה, אישה המביטה בעצ”

“הרבה פעמים אנחנו נתקלים - במיוחד כשאנחנו בתקופה שמחנכים אותנו - במשפטים מסוג "כסף לא קונה..." - אהבה, בריאות, אושר, יופי. אנחנו יודעים - או חושבים שיודעים - מה כסף כן קונה: מכונית ספורט אדומה, שעון יקר, בית מרשים, בילויים וכמובן את קנאת השכנים. וכולנו (אפילו אלה מאיתנו שלא ממלאים לוטו) מפנטזים על הרגע המופלא ההוא, בו נזכה בהמון כסף להגשים את כל המשאלות. ז'וסלין שמילאה לוטו בפעם הראשונה בחייה זוכה”

“ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים. אילו קריטריונים משמשים אותי בבואי לבחור את ספריי מתוך ההיצע העצום? התקציר בגב הספר, עלעול קצר בספר עצמו, המלצות מקוראים פה באתר ומקרב הקוראים בספרייתי, וגם שריטה אישית קטנה: אני מאוד אוהב לבחון את שורת הפתיחה של הספר. ברור, שורת מחץ פותחת לא יכולה להבטיח ספר טוב, ולכן אני מגדיר את ההרגל הזה "שריטה"... "ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים". זאת שורת הפתיחה של הספר”

“**** גבר אחד נכנס הביתה ושואל את אשתו: תגידי, אם היינו זוכים בלוטו, מה היית עושה? האשה מביטה בו ועונה: בכנות? הייתי לוקחת חצי ומתגרשת ממך מיד. הגבר מוציא מהכיס שטר מקומט של עשרים שקל וזורק על השולחן לפניה. זכיתי בארבעים שקל, הוא אומר בחצי חיוך. תסגרי את הדלת מאחוריך כשאת עוזבת וניפגש ברבנות. **** דבר ראשון, הייתי סוגר את המשכנתא. כמה קרתני ובנאלי, הא? אחר כך הייתי עוזר לאחי ואחיות”

“הספר הזה קצת מטעה. הוא נראה מן ספר מתוק וכיפי שכזה, קודם כל הפורמט הקטן והחמוד, אחר כך הכפתורים הצבעוניים המקסימים שעל הכריכה ומאחור כתוב שהוא נכתב ע"י פרסומאי לשעבר. אבל מעבר לעטיפה הצבעונית והמקסימה כשלעצמה, יש בספר, בעיקר בקריאה שנייה, הרבה עצב והחמצה והתובנה שאת הדברים שהגיבורה באמת רוצה, כסף לא ממש יכול לפתור, ובמקרה של ז'וסלין הגיבורה הוא אפילו יכול להרוס. אהבתי את ההתחלה, אישה המביטה בעצ”

“הרבה פעמים אנחנו נתקלים - במיוחד כשאנחנו בתקופה שמחנכים אותנו - במשפטים מסוג "כסף לא קונה..." - אהבה, בריאות, אושר, יופי. אנחנו יודעים - או חושבים שיודעים - מה כסף כן קונה: מכונית ספורט אדומה, שעון יקר, בית מרשים, בילויים וכמובן את קנאת השכנים. וכולנו (אפילו אלה מאיתנו שלא ממלאים לוטו) מפנטזים על הרגע המופלא ההוא, בו נזכה בהמון כסף להגשים את כל המשאלות. ז'וסלין שמילאה לוטו בפעם הראשונה בחייה זוכה”