ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בדצמבר, 2009
ע"י רוזי
ע"י רוזי
צימר בגבעתיים
אחד הסיפורים בקובץ הוא "היום שבו התבגרתי" סיפור פשוט לכאורה שמספר ילד על התבגרותו: " כשבחזה שלי נוצר כבר פקק תנועה של דברים שהייתי רגיל לדבר עליהם רק איתה [עם אמא שלו], והואזה הסינית בסלון כמעט התפוצצה מרב מתח, אבא שלי דפק בדלת, נכנס בלי לחכות לתשובה, התיישב לי על המיטה, והתחיל לדבר לפוסטר של פרדי מרקורי שהיה תלוי לי על הקיר" זו רק דוגמית של קטע אהוב עליי במיוחד (מפחיד גם אותי שאני יכולה לצטט בעל פה). נהדר, נהדר, נהדר, שפה מותאמת בשלמות לסיפור, מרווחים מדוייקים, ורגש עוצמתי מרוסן ומתפרץ חליפות. אחד הסיפורים הקצרים הכי טובים שקראתי. ואם מתבגרים במצוקה הם לא הקטע שלכם, תמיד תוכלו לפזם עם יוני, שסיים את הטיול בהודו אך לא את הטריפ שחווה שם: "סרטנים בעננים, סרטנים בעננים..." . אני מודה, מאז שקראתי אני גם מפזמת לעצמי לפעמים :-) לאשכול נבו יש יכולת מדהימה לבנות את הדמויות שלו בכזאת רגישות ובכזה דיוק, שנראה שאם היה משלים גם תואר שני בפסיכולוגיה, היו לו כמה מטופלים שיחוו אמפתיה של פעם בחיים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
