בשנות העשרים שלי, כשהחלטתי לחקור מדינות חדשות והיתה זו הפעם הראשונה שהנפיקו לי דרכון, עוד לפני שארזתי מזוודה; פניתי לסטימצקי שהיתה אז מעצמת ספרים גדולה במטרה למצוא לי מדריכים לתייר המתחיל.
מובן שקראתי אותם בשקיקה, סימנתי במרקר צהוב יעדים נבחרים, הוספתי סימניות צבעוניות ושיננתי משפטים בסיסים שחשבתי שיוכלו לעזור לי בעת הצורך (״כמה זה עולה״ היה המשפט השגור בפי, השאר היו מיועדים להרשים את חמותי לעתיד ועד היום יש לי ״בלק-אאוט״ ואינני מסוגלת לזכרם).
בהגיעי לערי מטרופולין וכפרים ציוריים, תמיד ידעתי למצוא את נקודות הציון שסימנתי בספריי, ביקרתי בהן ומרובן התאכזבתי.
הכותב תמיד הפליג בשבחיו על פלגו של נחל מפכפך או על מקום שממנו מנשבות רוחות של היסטוריה ותקווה
(פסל החרות!! שלא תעזו לבקר שם ביולי-אוגוסט ותחליטו שאתם אמיצים ועושים סיור בתוך קרביה של הלוחמת, ומוותרים על שרותי המעלית) ורק כאשר התלוו לסיורי האזרחים המקומיים,
נהניתי הנאה שלמה וזכיתי לשמוע אנקדוטות משעשעות ואגדות אורבניות בהן הסכמתי להאמין:
רוחו של ג׳ק המרטש או יותר מדוייק חוד סכינו הקרירה, נגעה בלחיי כשעצרתי לרגע לרכוס שרוכי ברח׳ אוסבורן שבלונדון.
במקרה גם ירדה הטמפ׳ באותו יום למינוס מעלה, אבל היי, למה להיות קטנוניים?
כשהתחלתי את חודשי הריוני הראשון, רכשתי את המדריך המפורט ליולדת.
כבר חדלתי ממירקורים, קווקווים ושאר סימוני טריטוריה והסתפקתי בעיון ובעיקר התעניינתי בפרק המדבר על ״בצער תלדי בנים״
מיותר לציין שהלידה היתה קלה יחסית למרות שהוולד היה זכר והצער היחידי שהבעתי היה שאמי לא נכחה בלידה.
הספר ״עיר של נשים״ הוא בדיוק כזה. מדריך.
• המדריך להישרדות נשים בתקופת מלחה״ע השניה.
• התמודדות עם חמות מרשעת: כיצד לענות בטאקט ועדיין לצאת מנצחת
• מפה מפורטת על כל רחובותיה של ברלין כולל מספרי חשמליות, יעדן ויציאות אסטרטגיות של האו-באן, הלא היא המטרו.
• כיצד תבחרי את הגבר הנכון? מראה מצודד או מח מחודד; גרמני מהולל או יהודי מושפל?
לאחר שצלחתי את כל הטיפים הנ״ל, התפניתי לעשות הכרות עם הדמויות והגעתי למסקנה שהנשים בעלילה זו לא ממש צריכות גברים אלא לסיפוק בלבד.
הגברים עושים עבודה מעולה בלהיות נחותים, שבורים נפשית ופיזית וחסרי יכולת להתמודד עם סיטואציות בסיסיות יחסית, שמופיעות גם בתקופת שלום.
הסופר גם טרח לכתוב אפילוג שבו הוא מאתגר אותנו, הבנות, עם שאלות ״מהותיות״ כגון: איך את היית שורדת באותה תקופה חשוכה? האם היית בוחרת לעזור לעם בצרה?
רק חסר שהיה שואל במה היית משתמשת אם בעת האזעקה גילית שתחתונייך מוכתמות.
אני חושבת שכוונתו של מר גילהם היתה טובה.
הוא בהחלט בעד נשים, מעריך את יוזמתן והספר הוא מעין סוג של פסל החרות: אומץ, גבורה ואחוות גיבורות.
אך עבורי זה היה בגדר Nice Try, בלבד.
יפה מבחוץ ומחניק מבפנים כמו אותה גברת מלונג איילנד שגרמה לי לקלל את הרגע שנכנסתי לחללה הדחוס.
הבנתי שזה ספרו הראשון של המחבר.
בהחלט לא רע אך עוד רחוק אלפי מילין ממצויין.
ולמי שלא בקיא בהסטוריה של ברלין המתמוטטת, יופי של הזדמנות להתעדכן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![העלמה אלזה [מהדורת 2022]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1007434.jpg)
