ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 ביולי, 2014
ע"י מייפל


הספר הזה נמצא אצלי ברשימת הקריאה כבר כמעט חצי שנה ולקח לי זמן עד שהשגתי אותו. במקור רציתי לקחת אותו מהספרייה, אבל העותק שהיה שם כבר היה מושאל, לכן הזמנתי אותו. הייתי בערך במקום הרביעי בתור וזה לא התקדם לשום מקום במשך חודש ומשהו- בקיצור, בלגן.
בסופו של דבר, ראיתי שהספר במבצע לחברי מועדון בסטימצקי והחלטתי לקנות אותו בפעם הבאה שתהיה לי הזדמנות. אחרי שקניתי, הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא העובי של הספר. היו לי עוד כמה ספרים שרציתי לקרוא לפניו וידעתי שאסיים אותם די מהר, אז אחרי שסיימתי אותם, פתחתי את הספר הזה.
קראתי בערך כמה דפים כשהבנתי שהספר הזה לא דומה לשום ספר אחר שקראתי אי פעם ואם להגיד את האמת, הוא קצת הפחיד אותי. אז הנחתי אותו בצד ואמרתי לעצמי שארים אותו שוב מהמדף בהזדמנות אחרת, כשהלחץ מהלימודים ידעך והראש שלי יהיה צלול יותר. היו לי המון הזדמנויות לקרוא את הספר הזה, אבל העדפתי לקרוא משהו אחר, כי הוא עדיין קצת הפחיד אותי ולא ידעתי אם אני מספיק מוכנה לקראתו.
בסופו של דבר, בחודש יולי, בערך חודשיים לאחר שקניתי אותו, החלטתי לקחת אותו ולקרוא, כי ידעתי שאם לא ארים אותו עכשיו, הוא ישב לי על המדף ויצבור אבק לעוד הרבה זמן.
אחרי ההקדמה הנורא ארוכה שלי, הביקורת שלי על הספר סוף-סוף הגיעה.

אף פעם לא בכיתי ככה מספר. אפילו לא מאשמת הכוכבים. הספר הזה הוא לחלוטין אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם וסביר להניח שאקרא.
אני אפילו לא יודעת איך להתחיל את הביקורת לספר הזה, לספר המדהים והאנושי הזה. לשבח את הכתיבה של הסופר? להגיד כמה הדמויות אמינות?
אז כן, הכתיבה של הסופר היא מדהימה לחלוטין והדמויות אמינות וטובות בצורה מספקת.
כמות הרגש והעוצמה בספר כל כך רבה שלקח לי 12 יום כדי לסיים אותו. ידעתי שהסוף ישבור אותי, אבל החלטתי לסיים אותו היום בבוקר.
אני לא מצליחה לנסח במילים את מה שיש לי לומר על הספר הזה וזה קצת עצוב, כי מילים הן הנחמה שלי כששום דבר אחר לא נשאר. בדיוק כמו שהן הנחמה של ליזל, כשהיא כותבת את סיפורה במרתף.
כשהספר מסופר על ידי המוות, זה נותן פרספקטיבה חדשה על החיים. מראה שכולנו אנושיים ושאנחנו עומדים למות יום אחד. מראה שאנשים נהרגו בשביל דברים מטופשים, מראה שהחיים הם דבר שברירי.
כדי לסגור מעגל עם הספר הזה, צפיתי בסרט באותו יום. עוד דמעות הגיעו, אף על פי שהרבה זלגו גם בזמן קריאת הספר. הן אף פעם לא מאכזבות, הדמעות האלה.

"ודאי יהיה הוגן לומר שבכל שנות שלטונו של היטלר איש לא היה מסוגל לשרת את הפיהרר בנאמנות כמוני. לבני אדם אין לב כמו לי. הלב האנושי הוא קו, ואילו שלי הוא מעגל, ויש לי יכולת אין-סופית להיות במקום הנכון בזמן הנכון. התוצאה היא שאני תמיד מוצא את בני האדם במיטבם או במירעם. אני רואה את כיעורם ואת יופיים, ואני תוהה תמיד איך אותו דבר יכול להפיק את השניים. ועדיין, יש להם דבר אחד שאני מקנא בו . בני האדם, לכל הפחות, חכמים מספיק למות." עמוד 437.

לסיכומו של דבר, "גנבת הספרים" הוא יצירת מופת וספר חובה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אין ספק גנבת הספרים הוא יצירת מופת, מול מלאך המוות המספר, הסופר מעמיד את מלאכי המוות המודרניים, המטוסים המפצצים, הם לא מכרים פנים, להבדיל אלף הבדלות, שמחתי שטייס שלנו ביטל את המשימה בגלל ילדים שהוא קלט סמוך למטרה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ