הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 ביולי, 2014
ע"י Natasha.
ע"י Natasha.
אני מניחה שרכשתי את הספר הזה לפני שנה, אולי יותר. איזשהי המלצה בפייסבוק וביקורות דיי טובות הביאו אותי לקנות אותו, אך לרוע מזלי הוא נכנס לרשימת ההמתנה שלי, ולא לרשימת ה"לקרוא בשנייה שיש לך זמן". אני אפילו לא בטוחה למה. התקציר פשוט כל כך מעורפל, הכריכה מוזרה, ופשוט לא ידעתי למה לצפות. הייתי בטוחה שהוא הולך להיות מהספרים שאני קוראת עד הסוף רק כדי שהכסף שאני משקיעה בקניית ספרים לא ילך לעזאזל. והנה, חופש גדול בין י"א לי"ב, ויש לי ערימה של לפחות 10 ספרים, אם לא יותר, ברשימה הזאת ואני פשוט לוקחת את הספר ואומרת לעצמי שאני אקרא אותו ויהי מה, ומתחילה. וקוראת בנשימה עצורה.
מה שבהתחלה ראיתי כחיסרון, התגלה כיתרון. התקציר שלא סיפר כמעט שום דבר על הספר שאני מחזיקה ביחד, רק הפך אותו למדהים יותר. פשוט לא ידעתי למה לצפות. כל עמוד שעובר אני נדהמת ואפילו לא מצליחה להתקרב ללדמיין מה יקרה בעמוד הבא.
הספר הזה הוא אוצר.
מהרגע הראשון ועד האחרון, אי אפשר להניח אותו מהיד. כי הכתיבה אדירה(למרות שאם אני אקרא שוב את המילה 'שמה' אני אתפוצץ), והעלילה גאונית, והדמויות כל כך משוגעות שזה יפיפה, וטוד וויולה פשוט מוצאים אחד את השני בתוך העולם המטורף שהם חיים בו וזה מדהים לקרוא ולדמיין היווצרות של קשר כזה בין שניים, שהם עדיין ילדים. אבל הם לא ילדים. טוד הוא גבר, גם אם כולם בטוחים שלא. גם אם הוא עוד לא בן 13. הוא גבר הוא גבר הוא גבר והוא בהחלט הסיבה שאני אמשיך לקרוא את הטרילוגיה הזאת, למרות שכבר מזמן נשבר לי מטרילוגיות וספרי המשכים.
לסיכום, מקסים. במלוא מובן המילה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
