ביקורת ספרותית על הכנסת כלה מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 באפריל, 2014
ע"י יחיאל


החלטתי שאני רוצה לכתוב ביקורת על הספר הזה. הרבה זמן לא כתבתי ביקורת, והיה ברור לי ש"הכנסת כלה" ראוי לביקורת. אך למרות זאת, התגלתה בעיה מובנת; כיצד אפשר לסכם ספר כה בלתי קונבנציונלי ומיוחד, ועוד בכמה מילים בודדות. החלטתי לכתוב שיר, כניסיון לחקות את רוח הספר (ללא הצלחה כמובן) והתוצאות לפניכם:


ה בה ואפתחה פי
בהלל וביראה
לספר דעתי
ב"הכנסת כלה"

כ מעט ונבהלתי
שאבקר אני בעוניי
את ש"י עגנון
המופלא והיצירתי

נ טע העגלון
ור' יודיל חסיד
שימחו לבבי
בימי חום ואיד

ס פר מרנין,
ארוג לתפארה
על מצווה חסודה
מעלליה והדרה

ת ום ויראה
היו בלבבו -
ר' יודיל חסיד
בתורה מילא כרסו

כ ולו מחמדים
חיקו ממתקים
נשזרו אורחותיו
בסיפורי חסידים

ל א יכבו נרות
אשתו והבנות
נשות חיל
מהוללות וענוות

ה נה טעמתם
מעט מן המעשייה
תמה השירה
אך לא נשלמה

טוב, אז לא הצלחתי להביע את כל תחושותיי בשיר, ואני לא אומן לצערי כמו ש"י עגנון, בשילוב פסוקים, מאמרי חז"ל, אקרוסטיכון ורעיונות שזורים בשיר. קראתי פה ביקורת על הספר, שהוא מהפחות טובים של עגנון, והוא למעשה אגד של סיפורים עם עלילה בינונית. לומר את האמת, כך גם אני הרגשתי בתחילת הקריאה של הספר. קראתי לא מעט ספרים של עגנון ולמרות זאת משהו בסיפורים הנרחבים המצורפים הרגיש לי שונה מאחרים.

הפעם אודה ואומר שקראתי את הספר בזמנים שונים ומיוחדים. בין שעות הלימוד המאסיביות בישיבה נשמתי מדי פעם עם הספר. בשעות תסכול ועייפות הספר החזיר אותי לחייך אחרי קריאה משועשעת. בהכנות לפסח היה לי ספר טוב להירדם איתו, לנוח ולמצוא שעת חיות ופורקן בו.
אולי גם בגלל זה, הקריאה בספר הפכה לחוויה. זו לא היתה רק קריאה, אלא גם לימוד וטיול. לימוד של ענווה, יראת ה', ופשטות. אני לא חושב שר' יודיל היה מושלם וגם בספר לא הציגו אותו באור כזה. למרות זאת, הדרך הפשוטה שלו ללמוד מכל אדם העושה את מלאכתה באמת והאמונה הישרה שלו, שבו את ליבי. זה היה טיול במחוזות ליטא ופולין, בימים נשכחים ואותנטיים. הספר הציג לי את התרבות היהודית דאז, על שלל חסרונותיה ומעלותיה, בנופך מעודן ומרתק. דווקא בשל חוסר העלילה, הייתי יכול להיחשף לסיפורים רבים ומגוונים, שלימדו אותי כל אחד בדרכם הם משהו על אורח החיים היהודי, וגם מידות טובות והנהגות. יש להדגיש גם את חזרתו בתשובה של נטע העגלון, שריגשה אותי מאוד.
אינני נכנס לפרטי הספר הרבים, לעלילתו ולמבחר השירים והמקטעים שפרוסים בו. מדרכו של כל דבר, גם בספר הזה יש חסרונות ויתרונות, וייתכן שהעלילה המקוצרת-והמלאה-בהערות-שוליים מעיבה קצת על תוכן הספר. הייתי יכול לתאר את הנקודות בצורה טובה יותר, אבל מקוצר היריעה אני אחסוך בכך.
המשותף לספרי ש"י עגנון הוא סגנון הכתיבה הנפלא, כשב"הכנסת כלה" עגנון התעלה על עצמו, וסיפק לי עונג קריאה צרוף. הקריאה בספר העניקה לי ממד מתוק וזך של העברית, כשלעיתים מספר שורות בודדות הצליח לשעשע אותי ולהעלות חיוך על פני.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט (לפני שנה ו-9 חודשים)
בהחלט נשמע כך! למרות שאני תמיד תופסת את כתביו של עגנון מאוד כבדים לקריאה.. אם מה היית ממליץ לי להתחיל? ככה שמתאים למי שרוצה להתחיל להתעמק בכתביו, להתאהב בהם מה שנקרא.
יחיאל (לפני שנה ו-9 חודשים)
צריך את הזמן הנכון והנחת הראויה אליו. לא ספר שמתאים לכל מצב..
סקאוט (לפני שנה ו-9 חודשים)
ביקורת מוצלחת והשיר כתוב היטב, מעביר את ההערכה הרבה שלך כלפי הספר והסופר. את עגנון ניסיתי לקרוא אבל לא הצלחתי. אני צריכה לתת לו צ'אנס נוסף.
יקירוביץ' (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חיברת חרוזים יפים. ישר כחך.
יחיאל (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני לא יכול להסכים לחלוטין. יש משהו במה שאת אומרת, אבל בהסתכלות על כמה דוגמאות.. התמונה קצת מורכבת יותר. למשל "תמול שלשום" - אמנם הספר אינו מושלם וגם בו העלילה קצת תקועה לפעמים, אבל כרומן הוא לא רע בכלל. "הכנסת כלה" אינו יכול להיכנס לדעתי לקטגוריה של רומן, בדיוק בגלל העובדה שהעלילה שלו היא בערך 40 עמודים מתוך כלל הספר.

אני מסכים איתך שעגנון הוא מלך הסיפורים הקצרים כשהוא מצליח למקסם בתוך מספר קטן של עמודים יצירה ארוגה למופת. אבל דווקא בגלל זה, מרתק לראות כיצד הוא מתמודד (מצליח או לא זו שאלה אחרת)עם כתיבת רומנים. עוד לא קראתי את כל הרומנים של עגנון, אבל במעט שקראתי מצאתי סגנון מעניין ומיוחד, שונה מעט מהסיפורים הקצרים שלו, למרות ואולי דווקא בגלל שהוא שונה מהרומנים הקלאסים.
נצחיה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני חושבת שהדוגמה הכי טובה לזה היא ריצה. ידוע לכל כי הכישורים הנדרשים לריצות קצרות שונים מהותית מהכישורים והמיומנויות לריצות ארוכות. האם אצן של מאה או מאתיים מטר לא יכול לרוץ מרתון? הוא יכול. אבל חלק מכישוריו, המבליטים אותו בריצות הקצרות, יעומעמו במשך זמן הריצה, ואחרים יבלטו מעליו בהישגיהם.
אין ספק שעגנון כותב רומנים יותר טוב מ.... ממני, למשל. לא על זה מדובר. אבל בין הקריטריונים האובייקטיביים למדידת איכותו של רומן, ניכר כי הרומנים של עגנון סובלים מחולשות. אין כמוהו בזיקוק הרגע, או מספר הרגעים לכדי כמה מאות מילים. אבל כאשר היריעה מתרחבת אפשר למצוא חולשות.

כל זה אין לו ולא כלום עם האני שלי כקוראת. אני לא רלוונטית כאן בכלל, וזה נושא לדיון אחר.
יחיאל (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נצחיה- אני חושב שהתשובה לך טמונה בתשובה של אברהם. איכות ספר נקבעת בשתי מדדים:
א. אובייקטיבית בעקבות סוג הכתיבה, העלילה והתוכן.
ב. סובייקטיבית בשל יחסו של הקורא, הזמן בו הוא קורא את הספר והעניין שאותו הוא מחפש בספרים באותה תקופה.

אני מסכים שעגנון אינו מושלם וגם לו ישנם אי אילו הם ספרים פחות טובים, אבל ההחלטה אילו ספרים פחות טובים תלויה גם בשאלה הסובייקטיבית. עד לפני כמה שנים השתעממתי מעגנון, וגם בתקופה שבה כן אהבתי לקרוא את ספריו, היו אלו ספרים בעלי כתיבה פחות אסוסיציאטיבים כגון זה. כמובן, חלק מהעניין של יצירה, כתיבה וקריאה היא הדינמיות שלה. העובדה שאנשים נהנים היום מספרים שנכתבו לפני 200 שנה, ושהם מסוגלים להנות מאותו ספר הן בגיל 16 והן בגיל 80, תלויה בזה, וזהו היופי האמיתי שיש בספרים.
למרות זאת, אני מסכים שגם לעגנון ישנם ספרים שהם אובייקטיבית פחות טובים ובעלי חולשות מסוימת, כמובן, נסייג, ביחס אליו.
אברהם (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יחיאל. הרי ברור שגם סופר ענק כמו ש"י עגנון אינו מחזיק כל הזמן בציר הגרף בין 9 ל-10 בינו לבין עצמו משום שתלוי בנושא שככל שקרוב ללבו המילים זורמות בשצף קצף ואפילו לא צריך פסיקים ונקודות וכאשר הדברים הם חולין של מה-בכך הכתיבה משתנה מעט, או הרבה - לשיטת אחרים. וכל שאמרתי לגבי "בינוניות" הוא ביחס לכתיבתם של אחרים. אני משוכנע שחלק מההשפעה הרבה שלך היא עניין של הווה וזיקה לתקופה בה יש יותר התחברות למילים כאלה או אחרות, אבל אלה הם רק הריבית והערך המוסף - לא הקרן עצמה.
את "על כפות המנעול" קראתי בפעם הראשונה לפני חצי יובל (כך גם את "תמול שלשום") ודווקא "תמול שלשום" הותיר עלי רושם עז יותר מאשר הקובץ "על כפות המנעול" אולי בשל אקטואליה של לימודים שהייתי שקוע בהם ודמו במעט לתקופה אותה מתאר הסופר. לפני שנתיים קראתי שוב מספר ספרים מתוך הקובץ הנ"ל ודברים נראו לי לפתע שונים והתחברתי אליהם עשרות מונים מאשר לפני כן. וכבר כתבה כאן אחת המבקרות את המשפט שמבטא הכל: "כל אחד והעגנון שלו" ולדעתי זה המפתח האמתי בקריאת ספריו ויצירותיו של הסופר.
נצחיה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני בהחלט חושבת שיש עגנון, ויש עגנון. לא כל כתביו שווים באיכותם. בפרט - הוא פחות טוב ברומנים, וטוב הרבה יותר בסיפורים קצרים ובנובלות. הוא לא קדוש שמיימי אלא אדם יוצר, וכאדם וכיוצר יש לו גם חולשות. אני כבר לא מדברת על "שירה" שהכותב עצמו גנז וכפי הנראה לא היה מעוניין בפרסומו, אלא גם בכתבים שפירסם. את "אורח נטה ללון" ניסיתי לקרוא פעמים אחדות, ולא צלחתי, בעוד שכתבים אחרים מפרי עטו העמידו אותי בתמהון והערצה גדולים.
יחיאל (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לכם:) לשונרא- תודה, זה ממש מעודד! שמח שאהבת את השיר, מעולם לא התנסיתי בכתיבה כזו.
ואברהם- השאלה אם הכוונה לכתיבה בינונית ביחס לעגנון, שהרי ישנם סוגים שונים של כתיבה אצל עגנון, כשבחלקים אחדים הכתיבה שלו טובה יותר.
הספר הזה בהחלט נוגע בצורה ישירה בתחום הדת, ואף בביקורת מועטה מאוד ביחס לספרים אחרים של עגנון, למרות שגם בספר הזה ישנה ביקורת מסוימת, אף שהיא קטנה, על ממסד הדת דאז.
הספר השפיע עלי בצורה רבה.. אני מתלבט האם זה קשור לספר עצמו או לתקופה שבו נקרא, אבל בכל מקרה היה משהו שונה בספר שהתאהבתי בו, גם ביחס לספרים אחרים של עגנון. תודה אברהם :)
אברהם (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הכנסת כלה. אצל עגנון אין כתיבה בינונית. לפעמים אחדים מכותבי הביקורות נִחנו בהבנה בינונית ומטה.
אצל עגנון יש כתיבה מצוינת, או כתיבה מעולה. אין פחות מזה.
יש שאינם מתחברים לסיפורי עגנון הנוגעים בתחום הדת והמסורת או בשטעטל משום שאינם מצויים בהלך דברים זה. וזה בסדר מבחינתם אם הם כותבים ש"אינם מתחברים" אבל מכאן ועד לכתוב על עגנון "כתיבה בינונית".... נו גם כאלה יש.
אני חושב שהמבוא שלך - לביקורת על "הכנסת כלה" – בצורת שיר נהדר, מראה כמה הספר נגע ללבך וכמה השפיע עליך.
ביקורת טובה מאוד.
שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כתיבה יפה, כנה ומרגשת. אהבתי את השיר עד מאוד.
יחיאל (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נעמי ונעמה, תודה רבה! עבדתי הרבה זמן לנסות לתאר מעט מרוח הספר. המשימה בוצעה בחלקה.
נעמה - קשה לי לומר על דבר מה בעולם שהוא מושלם. למרות שעגנון אכן מתקרב לשלמות. את צודקת שאנחנו הקטנים הרבה פעמים לא מסוגלים להעריך את הגאונות הניצבת לפנינו בספרים של עגנון.
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה נחמדה מאוד, אבל אני אעיר משהו שתיקח כחומר למחשבה לעניות דעתי, לעגנון אין חסרונות בכתיבה, זה אנחנו הקוראים דבילים מדיי מכדי להבין או לראות את כל גודל היצירה.
נעמי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יחיאל, ביקורת נפלאה, מרגישים שיצאה מהלב.
כל הכבוד גם על השיר היפה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ