ביקורת ספרותית על הכנסת כלה מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בפברואר, 2012
ע"י חמדת


מעגנון -לעגנון .טוב, רציתי להמשיך את תחושת העונג וההנאה שבקריאה ,דברים טובים לא זונחים מהר .

הפעם הוא החזיר אותי לעולמם של יהודי גליציה המזרחית {כיום חבל ארץ הנחלק בין אוקראינה לפולין},התקופה- שנות העשרים של המאה ה-19 .הרומן הנו אפוס על חיי עולמם של יהודי יראיי -שמיים המתבדלים באופן כמעט מוחלט מהעולם הנכרי -הגויי שמסביבם .ואיזה עולם נפלא -ועלוב,תאב בצע-ומקפיד על מצוות הנתינה ,מלחכי -פנכה בפני הגבירים -ויושבי הלומדים במדרשים ,גברים נבעכים- נשים שתלטניות ומרירות ,אמונות תפלות בשטן -וחוזקם של שליחי מצווה .
עולם של ניגודים וערב רב .

היה היה חסיד ר'- יודיל,שהיה עני גדול ,מדוכא בעניות , בלחץ אשתו השתלטנית והמרירה ,הוא יוצא למסע בעיירות ובכפרים של מ.גליציה לשם מצוות "הכנסת כלה" -למצוא מקורות מימון לשידוך בתו הבכירה מתוך הארבע , שכן ידוע כי יהודים עניים ועשירים מעניקים ממעותיהם כמידת יכולתם-למימוש המצווה הנהדרת הזאת.

ר'- יודיל הלבוש בבגדי יום טוב -מושאלים, המשווים מראה יהודי מכובד ,יוצא למסע בחברתו של בעל עגלה-נטע {איזה שם יפה ליהודי ועוד מהמאה ה19 },שאליה רתומים שני סוסים "משכני "ו" נרוצה" {אילו שמות מופלאים לסוסים ...},במהלך מסעו ר'-יודיל חווה שרשרת בלתי פוסקת של הרפתקאות ותלאות ,והישגיו הדלים בקיבוץ המעות לנדוניית בתו, מעמידים אותו בניסיון של מורח לב ואמונה מול בוראו -אך ר'-יודיל המאמין הגדול מפרש את דרך הייסורים כדרך הטובה ביותר שבה הוא יכול לעבוד את עבודת אלוהיו .

ר'- יודיל מבצע עסקת שידוכין חסרת בסיס עם גביר עתיר נכסים שבשל טעות בזיהוי שמו של ר'- יודיל חשבו אף הוא לגביר עתיר נכסים ,וכשנודע מקור הטעות- השידוכין בסכנה ,אך סוף טוב הכל טוב .זהו מסלול עלילה אחד ברומן שמהווה את סיפור המסגרת .
המסלול השני -הנם הסיפורים הפנימיים שמספרם מגיע לעשרות, ומשולבים בתוך העלילה הראשית .אלה סיפורים מעולם החסידות המספרים את חיי היומיום של יהודי גליציה .הסיפורים מצחיקים,בעלי חוש -הומור והשכל ,בעלי בינה וטיפשות ,קמצנות הרוח והחומר -מול גדלות הנתינה האמונית ומהאין החומרי. עולמם של הגברים -עולמן של הנשים.

מכאן כאשר מחברים את שני מסלולי העלילה והסיפורת נוצר אפוס ספרותי אומנותי ענק אודות יהודי מ- גליציה בזמן ובמרחב ההוא. שהושווה - ל-דון קישוט של סרוונטס בעלילה האמונית ,ובמשחקי התפקידים: ר'- יודיל-כדון קישוט ,נטע העגלון -כסנצו -פנשה .ל- "סיפורי "אלף לילה ולילה " -למול סיפורי החסידים . ל- יצירה "טיל אושפיגל "- של דה קוסטה ,ול -"מסעות בנימין השלישי" -של מנדלי,מ,ספרים .

כבר בביקורתי הקודמת הזכרתי מה גדולה התפעלותי בכל פעם מחדש לנוכח יכולותיו של עגנון להסתמך ולשלב בטקסט הרומן ממקורות ספרות ארון הקודש היהודי: רמזים למקרא ,לתלמוד,לספרות חז"ל ,למדרשים, לילקוטי -המדרשים,לספרי חסידים ,לקבלה,לספרות רבנית,לספרות חז"ל ,יחד עם השפעות ספרותיות קלסיות .

{למרות שזה אולי טרחה "פלצנית " מצידי להאריך את קריאתכם ,אני רוצה להביא דוגמא לשילוב הכתיבה הווירטואוזי הזה של עגנון מקטע הפתיחה של הרומן הזה }:

הביטוי שעגנון מכתיר את ר'-יודיל ככותרת של הפרק הראשון במילים :"איש חסיד היה ", -הוא ציטוט מהשיר המושר במוצאי שבת:"איש חסיד היה בלי מזון ומחייה "...

כשעגנון מתאר את ר'-יודיל כי הוא "היה יושב על התורה ועל העבודה והיה רחוק מהוויות העולם "-עגנון מצטט מתוך פרקי אבות:"על שלושה דברים העולם עומד על תורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים "....

כאשר ר'-יודיל מתואר ברומן:"לא היה לו שום מסחר ומשא ומתן כשאר כל האדם רק בתורת ה' חפצו בנגלה ובנסתר" ,עגנון מצטט את תהלים:"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ...כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה "....

כשמציין עגנון על ר'-יודיל כי "לא היה מתכוין בלימודיו לכבוד עצמו " -עגנון לוקח זאת מתוך מסכת-ברכות.ואילו הביטוי " לעשות כסא לשכינה "-שאול מבעל "תיקוני הזוהר ".

אין ספק שצריך יותר משמץ של גאונות לכתוב באופן הזה .

הרומן התפרסם לראשונה בעברית -1931 ,ובאנגלית ב-1937 .
הוא היווה את הבסיס ,בין יתר יצירותיו שנכתבו לאחר מכן {"אורח נטה ללון "},שעל כך הוענק לו פרס הנובל ב-1960 ,כמי שייצג בכתיבתו את חיי היהודים במזרח גליציה של המאה ה-19 .

לא אכחד כי שילוב עשרות הסיפורים בתוך העלילה המרכזית הכבידה לא פעם על קריאתי ,אבל זה לא הפחית מיופייה וייחודה של הכתיבה העגנונית והקריאה בה לגבי .

הספר שבו קראתי הנו בהדפסה השתיים -עשרה מתוקנת מ-1971 {לאחר פטירת עגנון },והוא קטן בגודלו ,בכריכה אדומה ,קשיחה ,ואותיות ההדפסה קטנות וצפופות מאוד ,{טוב שיש משקפי-קריאה}.לא אחת הייתה לי הרגשה שאני קוראת מתוך ספר מחזורי תפילה ,עובדה שהוסיפה משום מה לחויות הקריאה .



צחקתי, התפעלתי, השתוממתי ונהניתי הנאה גדולה ומרובה. השכלתי רבות מהבחינה ההיסטורית והגאוגרפית אודות יהדות מ.-גליציה לתקופת הרומן ,ויותר מכך לחשוב כי גם לאחר 81 שנים שיצירה זאת פורסמה -עדיין היא מעניקה חווית קריאה מיוחדת ,שבחו של עגנון עומד לפניו ולו .

"מעולם לא העני אדם מן הצדקה "

{מתוך "עיר ומלואה" עמ'- 172,מתוך -" מכתם לעגנון"- עורך :אורי סלע - עמ' -46 }.




21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אברהם (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
"עגנון במיטבו" - הבהרה אין זה ציטוט מהביקורת של חמדת, זוהי "תוספת", שלי
ואין בה כדי להוסיף או לגרוע מהביקורת המצויינת.
חמדת (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אברהם -תודה .אכן אתה צודק עגנון במיטבו כל הזמן ולאורך זמן,ועוד לא קם יורשו .
אברהם (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
עגנון במיטבו ? מי עוד כותב כך? אין דבר כזה "במיטבו", עגנון - בחיר הסופרים- (לדעתי האישית) תמיד היה במיטבו. קראתי לפני שנים את כל ספריו בזה אחר-זה. אני לא זוכר "נפילות".
הביקורת שלך - למרות היותה ארוכה - (וטוב שכך) מלמדת על כך, שאכן לא נס ליחו ורק משתבח כיין המשומר.
ביקורת עשוייה היטב, ומגלה הבנה ברזי החיים של התקופה ואת אופן כתיבתו של הפנומן הזה. כאורכה של הביקורת, כך אורכה של הביקורת על הביקורת. הידד !
חמדת (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי -תודה
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לקוראת-ראשית תודה ,שנית מי מאיתנו ואחרינו ועד היום לא מנפגעי מ. החינוך בנושא הזה?!
ולשין שין,בוקי, חלבי,ורחל- חן חן.
קוראת הכל (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקסימה!! גם אני, כמו חנן, מנפגעי מערכת החינוך. אלתרמן, עגנון, ביאליק. איכשהו לא עולה בדעתי לקרוא ספר שלהם היום, וכל כך חבל, מסתבר. צריך להשתחרר מזה.
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
חנן- תודה על התייחסותך אכן אתה נמצא בחברה גדולה מאוד של קוראים שמ.החינוך הרס לו את הקריאה בעגנון,והוא לא היחידי -ישנם רבים.
חנן (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ענק שנשכח נכנס בזכותך לרשימה שלי. מאז 'תהילה' מתקופת התיכון לא התקרבתי אליו (מערכת החינוך עשתה עבודה יסודית).
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה והערכה לכל המעריכים ללא מילים
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאספן - קוראים ,קוראים בכל מיני ספרים .מאמרים ,ביקורות .אני טיפוס מאוד
פרפקציוניסטי בתחומים רבים .ומכיוון והיה ברור לי שלקרוא את עגנון זה מחייב לעיין גם בפרסומים אחרים ,אז זה מה שעשיתי .ושילבתי בין הידע הזה לידע שלי .
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לחוגי -גרמת לי הנאה מרובה מאוד בהערתך לגבי "משכני "ו-"נרוצה ".אהבתי ,צחקתי ,נהניתי .מורידה את כובעי בפניך על הידע שהוספת .
שפתיים ישקו .ושוב תודה.
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לעמיר -זה נכון וברור כי הקריאה אצל עגנון "מצריכה רמה מסויימת של הבנה במקורות ההשראה שלו" כדבריך ,וגם אם אני רחוקה מאוד מהמקורות הללו ,אני מנסה בכל מיני דרכים עקיפות להתוודע אליהם,באמצעות ספרים , ביקורות, ומאמרים על יצירותיו .אלא אם אני נתקלת בפרשנות אישית של סופר או מבקר שברור לי שהיא תוצר אישיותו-ולכן פרשנותו "טובה "כמו שלי כ"סתם" קוראת מהשורה .
אין ספק כי הדעת על הפירושים והביאורים ממקורות כתיבתו של עגנון,רק נסקו את הנאתי בקריאה .{ יש בי באופיי תמיד מן רצון ללמוד ולדעת יותר}.
ותראה את הערתו של חוגי על שמות הסוסים -שפתיים ישקו מהנאה ומצחוק .
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כרגיל, ביקורת מעולה מאיפה כל הידע הזה?!
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לאנקה -מודה ומתרגשת .אכן עגנון ראוי לאהבתי ואני לאהבתו .
עמיר (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
היקף ידיעות מרשים הפירושים והביאורים שלך מוכיחים כמה רבדים סמויים יש בכתיבה של עגנון, ושהקריאה בספריו מצריכה רמה מסויימת של הבנה במקורות ההשראה שלו. אהבתי מאד :-)
אנקה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
חמדת הידד הידד לחוות דעת משובחת ואוהבת כל כך. אכן עגנון ראוי לכל האהבה הזאת.
חוגי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אגב, עוד משהו קטן שמות הסוסים לקוחים כמובן משיר השירים (א,ג) "משכני אחריך נרוצה..." בהמשך גם מתאר עגנון את פיטומם ושביעות רצונם של הסוסים בעת שהיית רבי יודיל בפידהוריץ בכך ש "היה נטע מוליך חיטים ושעורים לעיר ומביא מיני סחורה לכפר ואוכל ושותה ונהנה ומאכיל את משכני ונרוצה שבולת שועל בלא שום תערובת של קש ותבן עד שהשמינו כשני גבאי צדקה..." - מצחיק אותי בכל פעם מחדש.
חוגי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
שפתיים יישק. ביקורת מ-ע-ו-ל-ה לספר מעולה שבמעולים





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ