מעגנון -לעגנון .טוב, רציתי להמשיך את תחושת העונג וההנאה שבקריאה ,דברים טובים לא זונחים מהר .
הפעם הוא החזיר אותי לעולמם של יהודי גליציה המזרחית {כיום חבל ארץ הנחלק בין אוקראינה לפולין},התקופה- שנות העשרים של המאה ה-19 .הרומן הנו אפוס על חיי עולמם של יהודי יראיי -שמיים המתבדלים באופן כמעט מוחלט מהעולם הנכרי -הגויי שמסביבם .ואיזה עולם נפלא -ועלוב,תאב בצע-ומקפיד על מצוות הנתינה ,מלחכי -פנכה בפני הגבירים -ויושבי הלומדים במדרשים ,גברים נבעכים- נשים שתלטניות ומרירות ,אמונות תפלות בשטן -וחוזקם של שליחי מצווה .
עולם של ניגודים וערב רב .
היה היה חסיד ר'- יודיל,שהיה עני גדול ,מדוכא בעניות , בלחץ אשתו השתלטנית והמרירה ,הוא יוצא למסע בעיירות ובכפרים של מ.גליציה לשם מצוות "הכנסת כלה" -למצוא מקורות מימון לשידוך בתו הבכירה מתוך הארבע , שכן ידוע כי יהודים עניים ועשירים מעניקים ממעותיהם כמידת יכולתם-למימוש המצווה הנהדרת הזאת.
ר'- יודיל הלבוש בבגדי יום טוב -מושאלים, המשווים מראה יהודי מכובד ,יוצא למסע בחברתו של בעל עגלה-נטע {איזה שם יפה ליהודי ועוד מהמאה ה19 },שאליה רתומים שני סוסים "משכני "ו" נרוצה" {אילו שמות מופלאים לסוסים ...},במהלך מסעו ר'-יודיל חווה שרשרת בלתי פוסקת של הרפתקאות ותלאות ,והישגיו הדלים בקיבוץ המעות לנדוניית בתו, מעמידים אותו בניסיון של מורח לב ואמונה מול בוראו -אך ר'-יודיל המאמין הגדול מפרש את דרך הייסורים כדרך הטובה ביותר שבה הוא יכול לעבוד את עבודת אלוהיו .
ר'- יודיל מבצע עסקת שידוכין חסרת בסיס עם גביר עתיר נכסים שבשל טעות בזיהוי שמו של ר'- יודיל חשבו אף הוא לגביר עתיר נכסים ,וכשנודע מקור הטעות- השידוכין בסכנה ,אך סוף טוב הכל טוב .זהו מסלול עלילה אחד ברומן שמהווה את סיפור המסגרת .
המסלול השני -הנם הסיפורים הפנימיים שמספרם מגיע לעשרות, ומשולבים בתוך העלילה הראשית .אלה סיפורים מעולם החסידות המספרים את חיי היומיום של יהודי גליציה .הסיפורים מצחיקים,בעלי חוש -הומור והשכל ,בעלי בינה וטיפשות ,קמצנות הרוח והחומר -מול גדלות הנתינה האמונית ומהאין החומרי. עולמם של הגברים -עולמן של הנשים.
מכאן כאשר מחברים את שני מסלולי העלילה והסיפורת נוצר אפוס ספרותי אומנותי ענק אודות יהודי מ- גליציה בזמן ובמרחב ההוא. שהושווה - ל-דון קישוט של סרוונטס בעלילה האמונית ,ובמשחקי התפקידים: ר'- יודיל-כדון קישוט ,נטע העגלון -כסנצו -פנשה .ל- "סיפורי "אלף לילה ולילה " -למול סיפורי החסידים . ל- יצירה "טיל אושפיגל "- של דה קוסטה ,ול -"מסעות בנימין השלישי" -של מנדלי,מ,ספרים .
כבר בביקורתי הקודמת הזכרתי מה גדולה התפעלותי בכל פעם מחדש לנוכח יכולותיו של עגנון להסתמך ולשלב בטקסט הרומן ממקורות ספרות ארון הקודש היהודי: רמזים למקרא ,לתלמוד,לספרות חז"ל ,למדרשים, לילקוטי -המדרשים,לספרי חסידים ,לקבלה,לספרות רבנית,לספרות חז"ל ,יחד עם השפעות ספרותיות קלסיות .
{למרות שזה אולי טרחה "פלצנית " מצידי להאריך את קריאתכם ,אני רוצה להביא דוגמא לשילוב הכתיבה הווירטואוזי הזה של עגנון מקטע הפתיחה של הרומן הזה }:
הביטוי שעגנון מכתיר את ר'-יודיל ככותרת של הפרק הראשון במילים :"איש חסיד היה ", -הוא ציטוט מהשיר המושר במוצאי שבת:"איש חסיד היה בלי מזון ומחייה "...
כשעגנון מתאר את ר'-יודיל כי הוא "היה יושב על התורה ועל העבודה והיה רחוק מהוויות העולם "-עגנון מצטט מתוך פרקי אבות:"על שלושה דברים העולם עומד על תורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים "....
כאשר ר'-יודיל מתואר ברומן:"לא היה לו שום מסחר ומשא ומתן כשאר כל האדם רק בתורת ה' חפצו בנגלה ובנסתר" ,עגנון מצטט את תהלים:"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ...כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה "....
כשמציין עגנון על ר'-יודיל כי "לא היה מתכוין בלימודיו לכבוד עצמו " -עגנון לוקח זאת מתוך מסכת-ברכות.ואילו הביטוי " לעשות כסא לשכינה "-שאול מבעל "תיקוני הזוהר ".
אין ספק שצריך יותר משמץ של גאונות לכתוב באופן הזה .
הרומן התפרסם לראשונה בעברית -1931 ,ובאנגלית ב-1937 .
הוא היווה את הבסיס ,בין יתר יצירותיו שנכתבו לאחר מכן {"אורח נטה ללון "},שעל כך הוענק לו פרס הנובל ב-1960 ,כמי שייצג בכתיבתו את חיי היהודים במזרח גליציה של המאה ה-19 .
לא אכחד כי שילוב עשרות הסיפורים בתוך העלילה המרכזית הכבידה לא פעם על קריאתי ,אבל זה לא הפחית מיופייה וייחודה של הכתיבה העגנונית והקריאה בה לגבי .
הספר שבו קראתי הנו בהדפסה השתיים -עשרה מתוקנת מ-1971 {לאחר פטירת עגנון },והוא קטן בגודלו ,בכריכה אדומה ,קשיחה ,ואותיות ההדפסה קטנות וצפופות מאוד ,{טוב שיש משקפי-קריאה}.לא אחת הייתה לי הרגשה שאני קוראת מתוך ספר מחזורי תפילה ,עובדה שהוסיפה משום מה לחויות הקריאה .
צחקתי, התפעלתי, השתוממתי ונהניתי הנאה גדולה ומרובה. השכלתי רבות מהבחינה ההיסטורית והגאוגרפית אודות יהדות מ.-גליציה לתקופת הרומן ,ויותר מכך לחשוב כי גם לאחר 81 שנים שיצירה זאת פורסמה -עדיין היא מעניקה חווית קריאה מיוחדת ,שבחו של עגנון עומד לפניו ולו .
"מעולם לא העני אדם מן הצדקה "
{מתוך "עיר ומלואה" עמ'- 172,מתוך -" מכתם לעגנון"- עורך :אורי סלע - עמ' -46 }.
