ביקורת ספרותית על אהבת שאול - ספריה לעם #441 מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

היה לי חבר בעבר הרחוק, סמך טית (ספרדי טהור לפי מילון הסלנג. יהודים שחיו בארץ ישראל מאות שנים). ממוצא עירקי היה. ירושלמי.
דרכו הכרתי את ״התרבות הירושלמית״ את המאכלים, מחנה יהודה,את היהדות וחיי המשפחה של הזמן ההוא, הרחוק, של שנות קום המדינה.
הוא הכיר לי את רחובותיה של ירושלים, את מקומות המחבוא שילידי העיר מכירים.
אלי עמיר החזיר אותי לירושלים של אז... לחיים בארץ ישראל של שנות ה 60-70.
אל הציונות ואל אהבת הארץ ללא מרכאות וללא אירוניה.
התרגשתי לא פעם אחת. התרגשתי מהאהבה הצעירה והתמימה. התרגשתי מהכבוד והאהבה שרכשו לארץ ישראל הצעירה. התרגשתי מהיחס והכבוד שנתנו למשפחה, לחברים ולמדינה.
הדברים מתוארים בפשטות וללא ציניות . אהבה אמיתית.
אהבה אמיתית לחברה, לחברים, למשפחה ולארץ ישראל.
עמיר, משכיל לשזור את המצב הישראלי פלשתיני מרגע הכיבוש ועד לרגע שנצטרך לוותר על הרעיון של ישראל השלמה תמורת אי מלחמה.
היופי, שאין הוא מוותר על הציונות ואהבת הארץ לצד השלמה שישראל תיהיה שלמה גם ללא חלק מאדמתה.

לכל מי שרוצה לחוות את ישראל של פעם, לכל מי שחסר לו משהו בישראל של היום.
להכיר את מלח הארץ וגיבורי הדור שעליהם גדלנו.
ממליצה בחום לקרוא.

פשוט תענוג.

» ביקורות נוספות של מאורית
» ביקורות נוספות על אהבת שאול - ספריה לעם #441