ביקורת ספרותית על אהבת שאול - ספריה לעם #441 מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

אלי עמיר בכתיבתו הקולחת, הטיב לכתוב ולגעת בנושאים מגוונים , כך שכל קורא יכול להתחבר לרומן זה:
עדתיות, פוליטיקה, אידיאולוגיה, דת ומדינה, שואה, המרת דת, מלחמות ישראל, כיבוש והפליטים הפלשתינאים.
הוא אינו מסתיר את השקפת עולמו, אותה הוא מביע בלי להטיף מוסר או לעקוץ את הצד השני. בדרך זו, הוא בעצם מבקש להגיע לנבכי הנפש של הקורא ולפתוח פתח להידברות או לפחות להבנה במידה וקיימים פערים אידיאולוגיים.
"יש בינינו אישים,אמר שיקה, שמאחזים עיניים ומדברים על אחדות ישראל, והם מקווים שלא נבין, ושמא הם עצמם באמת לא מבינים, שבעם ישראל חי ותוסס אחדות ישראל במובנה הטוב מכילה את כל הריבוי והשוני שבעם, ופירושה האחדות שבצד השווה שבכל השוני והריבוי המבורך של ההוויה הדמוקרטית" (עמ 307-308)
נושאים אלה באים לידי ביטוי דרך סיפורו האישי של גיבור הרומן, שאול בר אדון. אבל דווקא כאשר הוא נוגע בסיפורו הפרטי ,
לא ניתן שלא להתגעגע לאהבה הראשונה, להחמיץ את הלב ברגע של אכזבה, לחוש את כאב הפרדה, ולהיזכר בחברים לנפש. כי הסיפור שלו הוא הסיפור של כולנו.
"הזמן אומנם עושה את שלו, אבל יש דברים שאינך בטוח שחל עליהם חוק ההתיישנות " (עמ 332)

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על אהבת שאול - ספריה לעם #441