ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 באוקטובר, 2013
ע"י Angel
ע"י Angel
אני לא אוהבת אירועים.
הם גדולים, יש בהם הרבה אנשים ומשפט המפתח הוא כמובן "אויש, אלי איך גדלת" אך היום היה גיוון "מה ההורים שלך נותנים לך לאכול שאת גבוהה כל כך". אחרי שיחות החולין פניתי להשתעשע עם בני דודיי הקטנטנים. הנפתי אותם באוויר וטיילתי איתם מסביב לגן האירועים, וכמובן אחר כך שיחקנו תופסת מחבואים ועוד הרבה משחקים אחרים.
אני אוהבת ילדים, יש לי שלושה בני דודים מתחת לגיל שנתיים, שני בנות דודות מתחת לגיל חמש ובת דודה אחת בת תשע. אני הכי גדולה כך שאני האחראית עליהם. וכן, יש כאלו שיגידו שאני ילדותית על כך שאני מניפה ילדים באוויר ומשחקת איתם תופסת. אבל האמת? לא אכפת לי ממה שאומרים עלי. שיגידו שאני ילדותית שיגידו שאני משוגעת. לא אכפת לי. אני אוהבת מאוד ילדים, ואני חושבת שהם אוהבים אותי.
אז לאחר הפתיחה הלא מועילה במיוחד שלי אפתח בביקורת.
אחרי המשחקים התיישבנו לקרא את "העץ הנדיב" ואת "חתול תעלול" אבל הוא יותר מדי עלוב בשביל שאכתוב עליו ביקורת. (אל תעלבו מעריצי חתול תעלול אם יש כאלה. זה לא אישי).
ספר מקסים ונוגע ללב, גם כשאתה בן 100 וגם כשאתה בן 1.
הספר מתאר בצורה אמיתית ונוגעת ללב על התבגרות, חברות ואהבה. וכן, יש כאלו שיגידו שזה ספר לתינוקות. בושו לכם! יש ספרים כאלו שלא משנה באיזה גיל אתה הם מדהימים. "הילד הזה הוא אני" "הילדה שאני אוהב". הספרים הם אלו שמרכיבים את הילדות שלנו.
ספר מומלץ מאוד לכל הגילאים
"והעץ אהב את הילד, והילד אהב את העץ".
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Angel
(לפני 12 שנים)
תודה נתי!
אני אוהבת ילדים מאוד. ולרץ תודה, אופטימיות מחזיקה את כולנו בחיים. |
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים)
נעלבתי בתור מעריצה של ד"ר סוס...:-)
את הספר הזה אני לא אוהבת וגם ילדיי לא התחברו אליו. מזל לבני הדודים שלך שיש להם בת דודה כמוך. תמשיכי להניף אותם ולהקריא להם:-)
|
|
|
רץ
(לפני 12 שנים)
אנגל - אחרי שקבלתי ממך את התובנה הבאה :ספר מקסים ונוגע ללב, גם כשאתה בן 100 וגם כשאתה בן 1 ,
אני בהחלט יכול להיות אופטימי לקראת השבוע החדש שעומד בפתח.
|
|
|
נעמי
(לפני 12 שנים)
אה, לי היה ברור שהספר הוא משל,
באמת לא חשבתי שזה יכול להתפרש כמסר של לתת עוד ועוד, הרי גורלו של העץ היה מר, ואם הסופר היה רוצה להעביר מסר כזה היה דואג שהעץ יבוא על גמולו... צריך לכעוס גם על הילד-נער-זקן שרק דרש ודרש ולא שם לב לצרכיו של העץ. אבל לפעמים גם אני מתנהגת כמוהו להורי =( |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
סליחה, נעמי.
לצערי אנשים לא מבינים אותו כמשל עוקצני, ולוקחים את הספר כפשוטו, כהוראה לתת ולתת ולתת עוד ועוד וכמה שיותר.
|
|
|
נעמי
(לפני 12 שנים)
נצחיה, לא הבנתי, מה לצערך לא קורה?
ושמי נעמי =) (אני מצערת שלא רשמתי את שמי בעברית באתר, סתם הרגל מגונה לרשום מיד באנגלית) |
|
|
לואיזיאנה מנטש השקנאית
(לפני 12 שנים)
אנג'ל, אני מבינה מה את אומרת על כמה שהספר מרגש, אבל:
1. לדעתי הוא לא מגיע לקרסוליים של דוקטור סוס, 2. המסר שלו קצת נוצרי מדי לטעמי- "להגיש את הלחי השנייה" וכו'. בכל מקרה- אל תיקחי את זה אישית...את הכתיבה שלך אני ממש אוהבת! |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
נומי, יכול להיות שהוא מסוג הדברים הציניים שמובנים כפשוטם,
נוסח "ילדים זה שמחה" וכו'. אם מבינים אותו בצורה שתיארת אז זה יפה, ואפשר ללמוד ממנו הרבה. למשל את הסטטיסטיקה שמראה לנו שאנשים שנותנים בלי גבולות מועדים יותר לחלות בסרטן. אבל לצערי זה לא קורה.
|
|
|
נעמי
(לפני 12 שנים)
לדעתי זה ספר חזק שמשאיר הרגשת מועקה בסופו. נצחיה, לדעתי הוא יכול לשמש כמשל ליחסים בין הורים לילדים (של חלק לפחות). ידועה האמרה שאמא יכולה לגדל עשרה ילדים וכו'
|
|
|
Angel
(לפני 12 שנים)
בטח שמותר!
לא נעלבתי כל אחד והדעה שלו. וגם אני אוהבת את ד"ר סוס מאוד. |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
המממ... הממ....
מותר לא לפרגן לך פעם אחת? מעבר לכך שאני מעריצה של ד"ר סוס, לא מזה נפגעתי. אני מאוד מעריכה אותך כפי שאת מתבטאת באתר בנושא ספרים שונים. אבל הפעם - אכזבת אותי. "העץ הנדיב" הוא ספר קורבני ביותר. כל פעם כשאני חושבת עליו אני מייחלת לכך שכל מה שהמחבר התכוון הוא בציניות: להראות כמה אהבה בלי גבולות היא הרסנית. אבל איכשהו לא נראה לי, והמחבר יוצא פארש לחלוטין.
אז הפעם לא יהיה "לייק". לא כי לא קראתי את מה שכתבת.... |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
הביקורת יפה. מהספר אני פחות מתפעלת...
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
