הרומן המופלא של אמונה אלון (בפרפרזה על שמו) הוא יצירה גדולה ומורכבת של תלמידה חכמה וסופרת מעולה. בבסיסו של הסיפור עומד המדרש על אהבתם הגדולה (אהבה נפשית אפלטונית) של האמוראים רבי יוחנן וריש לקיש ועל הקפידה שהפרידה ביניהם לבסוף.
זהו סיפור כפול המתנהל בשני מישורים כשתי אופציות של התגלגלות המאורעות, כאילו התרחשו בשני יקומים מקבילים, בשני צירי זמן. בדומה לסרט הידוע דלתות מסתובבות, שגיבורת במופלא ממני, לירז, רואה בשהותה בצימר בכרמל, גם חייה של לירז יכולים להתנהל בשתי דרכים שונות. אבל נדמה כי לא בידיה ההחלטה וכי הגברים בחייה בפעולותיהם כמו בהמנעותם דוחפים אותה להחליט החלטות.
הספר בנוי בחלקים המכונים מחשבה ראשונה, שנייה וכו'. כל המחשבות האי זוגיות הם הפרקים המספרים את סיפורה של לירז האחת, והמחשבות הזוגיות את סיפורה של לירז האחרת. רק במחשבה השמינית מתערבבות לירז בלירז, פיסקה היא ופיסקה האחרת. המחשבה היא פעולה של דמיון נובע, מין טכניקה שבה נוקטת לירז כדי ליצור את היקום המקביל שבו הייתה רוצה להיות ואותו היא חפצה ליצור. הדמיון הנובע הזה מעביר אותה מעולם לעולם בכוח המחשבה, משל הייתה עליסה בארץ הפלאות הנופלת אל החור של הארנב.
לירז נולדה תאומת נפש וגוף לאחיה נאור במשפחה חילונית. אביה מנכ"ל חשוב ואמה סופרת המשוטטת במיליה הספרותי כמו בארץ משאת הנפש, אוהבת עד כלות את נאור המוכשר, הגאון, היפה, הייחודי, ודוחה את לירז היפה, המוכשרת, הייחודית, בשלל שמות וכינויי גנאי. בגיל שש עשרה הם מתוודעים לדת ולתורת ישראל וגם לאביב, מין נער עושה צרות, אבל עלם חמודות.
אהבה (אפלטונית, כבר אמרנו, ממש כמו סיפור רבי יוחנן וריש לקיש) נקשרת בין נאור המחפש את דרכו כבעל תשובה ובין אביב שנקלע אל מערכת החיפושים הזאת.
קשה לתאר את מהלך הדברים בלי לחשוף את הסיפור ולכן אקצר ואומר כי שני הגברים האלה, נאור ואביב, ביקום א' וגם ביקום ב', מערבלים את חייה של לירז. ולמרות שלכאורה לירז עצמאית, דעתנית, שכלתנית, הוגת דעות, עמוקה ובועטת, בכל זאת הגברים שבחייה משפיעים עמוקות על החלטותיה. בסיפור אחד יהיה אביב בעלה ובשני, אהבת חייה שלא באה לידי מימוש.
הספר רווי מובאות ומדרשי חז"ל, קודש וחול משמשים בו בעירבוביה. משקלו הסגולי גדול מאוד והוא נקרא בנשימה עצורה.
הסיפור עוסק בעולמם של החוזרים בתשובה, או המסתופפים בצל האמונה, או השבים אל הדת, או איך שתרצו לכנות את האנשים המקבלים עליהם עול מלכות שמיים. שלושת הגיבורים שייכים לקהילה לא קונבנציונלית, המערבבת את תורת ברסלב עם תורות המזרח, סממנים הודים וטכניקות סיניות. בית המדרש שמקימים נאור ואביב בצפון (ביקום א') כמו גם בית המדרש לנשים שבו מוסרת לירז את הרצאותיה הווירטואוזיות (ביקום ב') הם חרדיות חילופית רבת רבדים, המשתמשת בשפה חרדית חדשה, ספקנית, חתרנית, שוברת כלים ומנפצת אמיתות מצד אחד, ומן הצד השני גדושת להט כמעט משיחי של עבודת השם טהורה, נטולת עכבות וגדרות. ברור שלא פעם נדמה כי מדובר בשוליים הזויים של אלה שכבר ביקרו בכל אשראם והוארו בכל ההארות וחוו כל מה שאפשר לחוות כדי לספח את חוויותיהם וליצוק דתיות חדשה, נסערת וצבעונית.
אלון מתארת ביד אמונה את המסע הנפשי הקשה והמטלטל שעוברים החוזרים בתשובה. כשהיא מספרת על המשבר שפקד את אביב, איך בשל הריב עם נאור, הטיל במחי יד את כל דתיותו מאחוריו ויצא בשאלה, ברור למה הממסד החרדי מפגין חשדנות כלפי חוזרים בתשובה זה מקרוב, ולמה מתייחסים אליהם החרדים מבטן ומלידה כאל מי שפוסע על קרח דק. מן הקריאה גם ברור כי הוריהם של חוזרים בתשובה, כמו גם אלה היוצאים בשאלה, חווים אותו משבר של נטישת דרך מצד צאצאם וכי תחושת הבגידה, הכעס ואי ההבנה משותפת להורים משני צידי המתרס.
כתיבתה של אלון בצד היותה רווייה בדימויים וכבדה בעושר לשוני,גם מתובלת בהומור דק מן הדק, והיא מצליחה להעביר באופן ויזואלי ממש את התנהלותם של גיבוריה.
אינני יודעת עד כמה יערב הספר לחיכם של קוראים חילוניים שאינם אמונים על טקסט תלמודי, תורני. ובכל זאת, כדאי לנסות.
ספר מומלץ מאוד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
