ביקורת ספרותית על במופלא ממני מאת אמונה אלון

---

בס"ד
בהתחלה, רק כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי מלא בתחושה שהנה אלון עושה את זה שוב. הנה היא כותבת שוב את הסיפור המוכר משאר ספריה על נערה מיוחדת - בעלת נפש חופשיה ושכל חריף שבסך הכל מחפשת את המקום שלה בעולם הקודש. מחפשת את המקום שלה בחיקו של אלוקים.
אבל נתתי ללספר צ'אנס נוסף שאולי יהיה בו משהו שונה, והמשכתי לקרוא. וכלל לא התחרטתי.

ראשית, הסיפור, שמבוסס על המדרש אשר מתאר את סיפור אהבתם של התנאים ר' יוחנן וריש לקיש ממחיש בצורה יפהפייה את מקום שתפסה שם אז אחותו של ר' יוחנן - זו שנישאה לריש לקיש. כלומר - מיטיבה לתאר את מה שעובר על לירז - זו היא אחותו של נאור ואשתו של אביב.
בנוסף, הסיפור מסודר באופן כזה כך שנע בין ההווה לעבר. משהו שאלון מיטיבה לעשות הן בספר זה הן בשאר ספריה.
שתי הנקודות האלו הופכות את המוכר כל כך של אלון לחוויה מעט אחרת - ממלאת, מסקרנת ובעיקר מעלת מחשבות.
לא אאריך במחשבות שעלו לי במהלך הקראה כי הן רבות מדי, אך אני מוכרח לומר שנהניתי מהסיפור הזה כמו שנהניתי משאר ספריה - ואולי אף יותר.

אך דבר אחד מציק לי:
בעמודים האחרונים של הספר מתואר תהליך הלידה שעוברת ליזר בזמן הווה (כביכול) ותהליך הלידה של חברתה מירב בזמן עבר (כביכול). ובתיאורים הללו קצת הלכתי לאיבוד.
לא הבנתי איזה מן שתי המציאויות באמת התרחש!!!
ואני חושב שלשאלה הזו יש משמעות עצומה בדבר הדמויות: האם לירז כן נישאה לאביב או נותרה רווקה?. האם אביב שב בתשובה?, האם הישיבה כלל קמה?. והשאלה הגדולה מכולן - מה תפקיד של אדם בעולמו???.
לא אוסיף בשאלות כי הן כה רבות, אך אם למישהו יש הסבר - אשמח לשמוע.
תודה ושבת שלום.

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על במופלא ממני