ביקורת ספרותית על תעביר את זה הלאה - הוצאה מחודשת מאת קת'רין ראיין הייד
ספר טוב

---

הפעם אני מתכוננת לנאום חוצב להבות.

מורה לאזרחות בארצות הברית הטיל (ולא הטילה, טעות מגושמת למדי בתקציר הספר) משימה על תלמידיו, שבמבט ראשון תיראה לכם משונה או קצת גדולה מדי בשביל ילדים בגיל שלי בערך (13 ומשהו, קרוב ל-14, נכון לכתיבת ביקורת זו): חשבו על רעיון שישנה את העולם וממשו אותו.

עכשיו כולכם יושבים רגע בשקט מבולבלים מול המסך ושואלים את עצמכם: "לשנות את העולם? ילדים צעירים כל כך? איך זה אפשרי?"
בואו נניח שאדם יעשה מעשה משמעותי למען שלושה אנשים אחרים: ייתן להם סכום כסף שיעזור להם לעמוד על הרגליים ולבנות חיים חדשים, יטפל בגינה שלהם וכו'. מעשה גדול, חשוב, מעשה טוב.
"אז עכשיו, מילים, האנשים צריכים להחזיר לו טובה, כי הוא היה מאוד נחמד." תגידו לי.
למען האמת, לא, וזו הנקודה. כל אחד מהאנשים האלה יעזור לעוד שלושה אנשים. העיקרון הזה מוביל ליצירת שרשרת של מעשים טובים, פירמידה ענקית, שבתוך זמן קצר תשטוף את העולם. וכל זה מתחיל רק מאדם אחד, שיכול להיות אני, אתם או כל אחד בעולם הזה.

הרעיון הזה אינו שלי, אלא של ילד בן שתיים עשרה בשם טרוור. טרוור אינו קיים. הוא הגיבור של הספר הזה, "תעביר את זה הלאה". כשטרוור מציג את הרעיון הפשוט בפני הכיתה, הוא מתקבל בחוסר אהדה ובזלזול. הילדים טוענים מה שגם אני ויכול להיות שגם אתם חושבים לשמע הרעיון הזה: זה לא יצליח. אנשים לא פשוט יצטרפו לזה. אנשים לא סתם עושים טובות, הם מפשלים, איפה שהוא השרשרת תיעצר, ומי יודע אם בכלל תתחיל. הילדים מציאותיים להחריד, אפילו פסימיים.

כל המשך תיאור של העלילה יכלול בסופו של דבר קלקלנים ולכן אני מכריחה את עצמי לעצור כאן. רגע לפני שאסיים את הנאום חוצב הלהבות שלי, שלמען האמת עד עכשיו לא נשמע כל כך מרשים אבל עוד יש לו הזדמנות להשתפר, אני רוצה להעיר כמה דברים על הספר עצמו.

קודם כל, הוא מסופר מכמה זוויות מבט, לפעמים של דמויות שאנחנו לא מכירים. לא נורא. הביקורת העיקרית שלי על הספר עצמו מבחינת האופן שבו הוא כתוב, הוא שהוא קצת ילדותי. הוא מציג את הרעיון בצורה תמימה אבל מושכת, שמעלה את המחשבה: "רגע, למה בעצם שזה לא יעבוד?". התמימות של הספר גורמת לו להישמע לא אמין. אם חושבים על זה, הרעיון כולו לא נשמע אמין.

התרגום והעריכה לפעמים חוטאים.
שמו של הספר באנגלית הוא "Pay It Forward", בתרגום מילולי "תשלם את זה הלאה", אבל השם שנבחר הוא "תעביר את זה הלאה". אם בחרתם בפועל להעביר, שמרו על האחידות לאורך כל הספר. דמויות אומרות: "תשלם את זה הלאה" במקום "תעביר את זה הלאה". עוד נקודה ששיגעה אותי, בתור פרפקציוניסטית נוראית וחובבת לשון (נשמע שילוב גרוע, נכון?), היא שלפעמים לא מטים נכון את הפועל להעביר. שם הפועל הוא להעביר (לא לתעביר). אתה תעביר (ולא תתעביר, כפי שרשום לפעמים) או מעביר (לא מתעביר). אולי זה חלק מסגנון הדיבור של כמה דמויות ואני טועה, אבל לא נראה לי. אני חושבת שאלו טעויות גסות. גם אם זה באמת סגנון הדיבור של כמה דמויות, אני מצטערת, אבל זה נראה סתם כמו טעות עילגת.
הבחנתי גם בטעויות נוספות, אבל אלו המשמעותיות ביותר. מדובר פה במהות הספר, הביטוי "להעביר את זה הלאה".

והנה הגיע הסוף של הנאום חוצב הלהבות. אולי הספר תמים, או אופטימי מדי - אבל אולי לא? אולי הרעיון של מעשים טובים שמתגלגלים, בלי שום סיבה מוגדרת מלבד העיקרון והרצון לעשות טוב, באמת יכול לעבוד? למה התגובה הראשונית שלי, ואולי גם שלכם, הייתה להניח שהוא דווקא לא יעבוד? כי אנחנו יודעים משהו על טבע האדם שטרוור לא יודע? אני לא חושבת. אני חושבת שטרוור היה אמיץ מספיק כדי להתחיל את השרשרת, למרות כל הספקות ונגד כל מה שאמרו לו.
לכם נשאר רק לגלות כמה רחוק הוא הגיע, אם בכלל. קריאה מהנה.
ארבעה כוכבים ולא חמישה, כי אני קרצייה עם עין חדה וגם חובבת לשון.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על תעביר את זה הלאה - הוצאה מחודשת