ביקורת ספרותית על לילה אחד, מרקוביץ' מאת איילת גונדר-גושן
ספר לא משהו

---

נגיד שהייתם בחנות ספרים ואת העין שלכם הייתה תופסת כריכת ספר כתומה ונהדרת עם צילום תקריב של תפוזים על העץ, ולספר היה שם מדליק כזה וחברמני,
ואיזה יופי, יש גם חותמת כסופה שמציינת שהספר זכה בפרס ספיר!
אז ברור שכבר הרמתי את הספר וגם הפכתי אותו כדי לקרוא את התקציר מאחורה, והתקציר... טוב, גם ככה כבר נדלקתי על הספר, התקציר היה רק בשביל לאשר את מה שכבר החלטתי.
אבל זה שוב היכה בי, הכריכה היא רק כריכה. היא יכולה להבטיח כל כך הרבה דברים שהתוכן פשוט לא מקיים.
ספר עמוס בפרטים ועלילות, חלקן זניחות לגמרי ולא ברור ההקשר שלהן והתרומה שלהן לעלילה המרכזית, למרות שבעצם גם לא באמת ברור לי מה הייתה העלילה המרכזית. ומי בעצם גיבור הספר? יעקב מרקוביץ? הרי על שמו קרוי הספר, וכגיבור הוא גם הדמות הפותחת את הספר והדמות המסיימת, אבל יחד איתו יש עוד גיבורים שזוכים ל"זמן מסך" שווה, הן בכמות המלל והן בחלוקת נטל העלילה.
גיבורי הספר כולם, בנויים לכאורה כקריקטורה, אבל הקריקטורה לא מצחיקה, לא מוצדקת ולא מעבירה שום מסר.
ברור שקראתי עד הסוף, כי ככה זה אצלי, אבל קראתי והתבאסתי.
זה לא סתם שתליתי תקוות בספר, הכותבת חזקה בתחום הקופירייטינג, שם הספר פשוט מבריק בעייני, כמו גם הנושא שלו, ויש גם הרבה רעיונות מקוריים שהיו יכולים להתפתח למשהו באמת טוב אילו גם התוכן היה מטופל באותו הכישרון.

» ביקורות נוספות של שמרית
» ביקורות נוספות על לילה אחד, מרקוביץ'