ביקורת ספרותית על לילה אחד, מרקוביץ' מאת איילת גונדר-גושן
ספר בסדר

---

הספר כתוב יפה. גושן מלהטטת במילים במומחיות רבה, חלקו הראשון של הספר מביא התרגשות מצירופי המילים שלא לומר התרוממות רוח ואז לקראת האמצע, כשם שההתלהבות של מרקוביץ יורדת מבלה היפה בסופו של דבר, פתאום, צנח לו זלזל, הכל נראה סתמי וחוזר על עצמו, על החלק האחרון ריפרפתי בקלילות, מחזיק את עצמי לסיים בכוח.
אם אנסה לנתח את התהליך, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. תיאורים יפים מחזיקים אותי עד שלב מסויים, ובשלב מסוים דועכת האינרציה. קרה לי ב'סרטני הנהר', 'חמתו של תמוז', 'שניים דובים'. את כולם נטשתי באמצע או לקראת הסוף. באיזה שהוא שלב התיאורים הופכים מייגעים, העלילה נהפכת סתמית או לוקה בחסר. בגדול מעדיף קצב גבוהה ובניית סיפור טובה על כתיבה יפה, נראה שתמיד האחד בא על חשבון השני. לא חושב שפגשתי שילוב במשקל שווה של שניהם.

⅗ בסולם מאני

» ביקורות נוספות של וויליאם מאני
» ביקורות נוספות על לילה אחד, מרקוביץ'