ביקורת ספרותית על לילה אחד, מרקוביץ' מאת איילת גונדר-גושן

---

אהבה מאוחרת

מאקס, היה שתקן ומופנם, גנן בעל מוניטין שתחזק גן בוטני קסום. יתרונותיו לא עמדו לזכותו, בשעה ששרה אשתו, הוציאה אותו למסע ביזוי ברחוב הראשי של השכונה. הוא נגרר לצידה, במבט מושפל, השפיל את קומתו וכווץ את גופו בניסיון נואש להיעלם, על אף העובדה שהיה נמוך ממנה בראש וחצי וצנום מאוד. לעומתו, היא הייתה גבוהה ורחבת גרם, ובעלת קול מרעים שנשמע והדהד היטב בשכונה. היא ביקשה להסביר לו דבר מה שלא היה לרוחה בהתנהגותו.

כשאבא שלי סיפר לאמא שלי על מאקס חברו האומלל, אמא שלי ענתה לו: "מה מפתיע בכך? לאור העובדה שהם נישאו באירופה נישואים פיקטיביים, בכדי להגיע לפלשתינה כארץ מקלט." מה שנראה כמו חתונה ממבט ראשון, הפך בהמשך לגיהינום. "אז למה זה נמשך שנים רבות?" שאל אבא. הייתה זאת שאלה שנותרה ללא מענה.

שנים רבות אחר כך, נזכרתי בסיפור הזה, בשעה שקראתי את הספר, לילה אחד, מרקוביץ' של איילת גונדר-גושן, שברקע שלו עומד סיפור נישואים פיקטיביים, בין גבר מפלשתינה לבין צעירה יהודייה מאירופה. באמצעותו בקשתי לפענח, את חידת מאקס ושרה, שבמרוצת השנים הפך לסיפור שהיה קשור בצורה מפתיעה במשפחתי.

לילה אחד, מרקוביץ', הוא רומן היסטורי מפתיע המספר על חלוצים וחלוצות בשר ודם, חקלאים מהמושבה, שמידי פעם יצאו למשימות ביטחוניות עלומות, בלילות הם קראו הגות, כמו כתבי ז'בוטינסקי ושירה רומנטית. ובין לבין הם נתנו ביטוי לתשוקות הרומנטיות שלהם. לעיתים הם חלקו יחד את אותה אישה, לרוב ללא ידיעת השני, מעשה בגידה, או גם תפיסה משוחררת ומהפכנית ליחסים בין המינים.

המושבה וגיבוריה מתוארים במגוון תיאורים חושניים, כמו ריח התפוזים, צורתם העגלגלה וצבעם הכתום בוהק, שהפכו אצלי למוחשיים, והתקשרו אצלי אסוציאטיבית לזיכרונות ילדות ולארוטיות מרהיבה.

גיבורי העלילה מעוצבים בצורה מרתקת ומדויקת. יעקב ואפרים, שני חברים טובים, הפכים גמורים, הראשון אם יחלוף על פני אישה, ספק אם היא תרגיש בקיומו, בשל היותו לא מורגש לסביבתו. לעומתו חברו, עומד במרכז החבורה ומהווה מגנט לנשים המתמסרות לו בקלות לא מובנת.

יעקב ואפרים, יוצאים לאירופה, למבצע ציוני שמטרתו נישואים פיקטיביים לצעירות יהודיות, בכדי לחלצם מאסון המלחמה שעוד רגע תפרוץ. בהגיעם לארץ הגברים יתגרשו מנשותיהן, זולת יעקב, שקיבל את בלה, האישה היפה מכולן ולא הסכים להיפרד ממנה.

מכאן העלילה מקבלת תפנית משמעותית: סירובו של מרקוביץ' מוביל למערכת יחסים אבסורדית. המצוירת בקווים עזים, רגשות סותרים וסוערים, שגרמו לי להיסחף לתוך מערבולת אהבה מזוכיסטית ושנאה פסיבית-אגרסיבית, שנוצרה במאבקי שליטה בין בני הזוג, המתארים דקויות נפשיות עמוקות, בשפה מכשפת ומקורית

מהו ההיגיון המעוות המסביר את הסבל, האם גיבורי העליליה יחוו לבסוף אהבה כגאולה?

בספר משפט אחד אותו אומר מרקוביץ' לעצמו שהרגיש לי שגם מאקס, היה יכול לבטא אותו, כמפתח להבנת חידת חייו, המתנהלים ברצון אובססיבי להשתייך לזוגיות ומשפחה, גם במחיר בלתי אפשרי עבור שני בני הזוג: "כעת ידע שלא יניח לבלה. הוא יחיה איתה, וחייו יהיו גיהינום צרוף. אך העדיף את ודאת הגיהינום על נצח הספק." (67)

אפילוג

לאחר שנים, אבי נפטר ושנים רבות אחריו אמי, בשעה שישבתי עליה שבעה, שני נערים צעירים, ספרו לי שפעם ראו את אמא שלי ומאקס מתחבקים. בהתחלה הרגשתי במבוכה עצומה, אחר כך בנחמה גדולה, לאהבה המאוחרת והסמויה שהייתה בין מאקס לאמא שלי, שהייתה קרוב לוודאי תיקון גדול לשניהם.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על לילה אחד, מרקוביץ'