“קנאה, קשה כשאול להונגריה נסעתי פעמיים בחיי, שתי הנסיעות היו בתקופת לימודי הרפואה של דור בני בדברצן, העיר השנייה בגודלה בהונגריה, הממוקמת על הגבול המזרחי עם רומנייה. הנסיעה הראשונה, הייתה בסוף חודש מרץ, בה ציפינו לראשית האביב, אך באופן בלתי צפוי סופת שלג התרחשה, בעת שהעצים עדיין עמדו במערומיהם. שלג לבן יפה נערם ברחובות העיר, ניתך ברוח איומה שהצליפה בפנינו ללא רחם. מעט אנשים נראו ברחובות, ממ”

“כשהתחלתי לקרוא את הספר הוא שיעמם אותי מאוד. הכימיה המעט סדיסטית והלא ברורה בין הכותבת לבין אמרנץ לא הייתה לי ברורה. רק מאמצע הספר התחלתי להבין את מהות הקשר בין השתיים ואת התלות שפיתחו אחת כלפי השנייה. רק היום, כשלושה שבועות לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, אני יכולה לומר בפה מלא שמדובר בספר מעורר השראה שילווה אותי עוד שנים רבות. זהו הספר הראשון של מגדה סאבו שאני קוראת ובימים אדאג להוסיף לספרייתי יציר”

“נתחיל מהביקורות הגרועות שהספר הזה קיבל. הביקורת הכי מיוחצנת היא הביקורת של "עולם" שקרא 18 עמודים ודירג בביטחון את הספר. אז ככה, "עולם", חבל מאוד (לך, לא למגדה סאבו ולא לאף אחד אחר) שלא המשכת לקרוא עוד כמה עמודים. כי זה ספר שלא הייתי מפספסת. הספר מספר על שברים. מה קורה לאנשים שהעולם שלהם נשבר לרסיסים, רסיס אחרי רסיס. יהודי הונגריה נרצחו ברובם, אך המלחמה ואובדן הסדר הקוסמי שבר יותר אנשים שלא היה לה”

“הדלת – מגדה סאבו הספר בתחילתו נראה מאוד מבטיח - מתקבלת לעבודת ניקיון אשה מבוגרת בשם אמרנץ האנו מבינים שמדובר באשה מיוחדת "שאין סכום כסף בעולם שעבורו תהיה מוכנה לקבל את העבודה" אך בהמשך כבר בעמוד 14 הבנו שלסופרת בעלת הבית כדבריה "בביתי שלי אין לי שם" אני הייתי לא סופרת ולא "גברתי" ללא שום כינוי או שם וזאת להזכיר שמדובר בעוזרת בית. כבר בעמוד 14 לאחר שאמרנץ עובדת זה יותר משנה ובעלת הבית צ”

“קנאה, קשה כשאול להונגריה נסעתי פעמיים בחיי, שתי הנסיעות היו בתקופת לימודי הרפואה של דור בני בדברצן, העיר השנייה בגודלה בהונגריה, הממוקמת על הגבול המזרחי עם רומנייה. הנסיעה הראשונה, הייתה בסוף חודש מרץ, בה ציפינו לראשית האביב, אך באופן בלתי צפוי סופת שלג התרחשה, בעת שהעצים עדיין עמדו במערומיהם. שלג לבן יפה נערם ברחובות העיר, ניתך ברוח איומה שהצליפה בפנינו ללא רחם. מעט אנשים נראו ברחובות, ממ”

“כשהתחלתי לקרוא את הספר הוא שיעמם אותי מאוד. הכימיה המעט סדיסטית והלא ברורה בין הכותבת לבין אמרנץ לא הייתה לי ברורה. רק מאמצע הספר התחלתי להבין את מהות הקשר בין השתיים ואת התלות שפיתחו אחת כלפי השנייה. רק היום, כשלושה שבועות לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, אני יכולה לומר בפה מלא שמדובר בספר מעורר השראה שילווה אותי עוד שנים רבות. זהו הספר הראשון של מגדה סאבו שאני קוראת ובימים אדאג להוסיף לספרייתי יציר”

“נתחיל מהביקורות הגרועות שהספר הזה קיבל. הביקורת הכי מיוחצנת היא הביקורת של "עולם" שקרא 18 עמודים ודירג בביטחון את הספר. אז ככה, "עולם", חבל מאוד (לך, לא למגדה סאבו ולא לאף אחד אחר) שלא המשכת לקרוא עוד כמה עמודים. כי זה ספר שלא הייתי מפספסת. הספר מספר על שברים. מה קורה לאנשים שהעולם שלהם נשבר לרסיסים, רסיס אחרי רסיס. יהודי הונגריה נרצחו ברובם, אך המלחמה ואובדן הסדר הקוסמי שבר יותר אנשים שלא היה לה”

“הדלת – מגדה סאבו הספר בתחילתו נראה מאוד מבטיח - מתקבלת לעבודת ניקיון אשה מבוגרת בשם אמרנץ האנו מבינים שמדובר באשה מיוחדת "שאין סכום כסף בעולם שעבורו תהיה מוכנה לקבל את העבודה" אך בהמשך כבר בעמוד 14 הבנו שלסופרת בעלת הבית כדבריה "בביתי שלי אין לי שם" אני הייתי לא סופרת ולא "גברתי" ללא שום כינוי או שם וזאת להזכיר שמדובר בעוזרת בית. כבר בעמוד 14 לאחר שאמרנץ עובדת זה יותר משנה ובעלת הבית צ”