ביקורת ספרותית על לילה אחד, מרקוביץ' מאת איילת גונדר-גושן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 במאי, 2018
ע"י yaelhar


#
בתקופת מלחמת העולם השנייה (וגם לפניה, מסיבות אחרות) נערכו נישואים פיקטיביים בין צעירים מ"הישוב" לצעירות מאירופה, במטרה להציל עוד כמה נשים יהודיות, הכלואות באירופה ללא יכולת להיחלץ מהמוות הכמעט ודאי. "הפטנט" הזה פתח להן שער צר לארץ מפלט, רחוקה שנות אור מגן עדן – ארץ שורצת זבובים וזיעה, נטולת "תרבות" ואריסטוקרטיה.

דמותו של מרקוביץ', גבר סתמי שאין מי שיטרח להביט בו, גבר שהשלים עם מהותו הסתמית ועם בדידותו הנגזרת ממנה, מוצא את עצמו במקריות מופלאה נשוי לאשה היפה ביותר בעולם (מי אמר שאין השגחה עליונה) וממאן לשחרר אותה. הוא מוכן לעבור שבעה מדורי גהינום כדי להשיג לו קורטוב גן-עדן גנוב, שאין דרך בעולם שהיה משיג לולא המקריות המופלאה, שטפחה על שכמו ואמרה לו "קח!"

אמא שלי היתה אחת הצעירות האלה. ליתר דיוק – נערה, עוד לא בת שבע עשרה. היא נעצרה על ידי הגרמנים כפעילה ב"מחתרת" קיקיונית של בני נוער יהודים, שעוד לא הבינו את ההבדל בין אומץ לטפשות. למזלה זה קרה במדינה אליה היגרה עם הוריה מפריז שלוש שנים לפני המלחמה, לא ברור למה בחרו בהגירה הזו, שבדיעבד התברר שהצילה את חייהם. לא היו שם מחנות ריכוז והשמדה. היו "רק" מחנות עבודה לגברים וריכוז הנשים והילדים בצפיפות בגטאות מאולתרים, מחסור כללי ורעב. אבל גם שם זה לא היה צחוק להיכלא על ידי הגרמנים שהיו "בני-ברית" של המשטר. היא חולצה מהכלא בדרך לא דרך – כסף עבר שם מיד ליד, טובות ניגבו, "נישואים" נערכו, עליה בחיפזון על ספינה ופרידה מכל מי שהכירה, כולל אמה אותה לא תראה עוד לעולם.
היא לא זכרה את שמו של האיש לו "נישאה". גם לא ידעה להגיד שום דבר על מראהו, פרט לזה שהיה "רגיל". הוא הלך לדרכו מיד אחרי "הגט", היא נשארה, כמעט ילדה, לפלס לה דרך לבד בארץ נוכרייה. כל חייה שמרה על התמימות של הילדה ההיא שסירבה תמיד להאמין ברוע אנושי.

היא נפטרה לפני ארבעה חודשים. בעבר לא דיברה כלל על חייה והרפתקאותיה, לפני שהפכה לרעיה ואם. בשנותיה האחרונות, כשרצתה לספר, כבר לא היו לה מלים. רוב חייה חיה בעברית משובחת ונכונה. לקראת הסוף הגיעו דווקא מלים בצרפתית, שפת אמה בה לא דיברה ביומיום. רק חלק קטנטן מהלא-יאומן שהיו חייה מוכר לי, הרוב עלום. לעולם לא אכיר את התעלומה שהסתירו חייה.

גונדר-גושן מתארת את הישוב החקלאי והבטחוני באותם ימים. את ההרגשה שכל אחד תורם את חלקו ליצירת משהו שלא היה שם קודם. את ההתלהבות ושמחת החיים גם כשהחיים קשים מאד – בלי להתעלם ממידות פחות מוערכות כמו קטנוניות, רכלנות, רשעות. היא מתארת מספר דמויות וגורמת להן לקרום עור וגידים. השפה בה היא כותבת מתאימה את עצמה לתקופה, ועם זאת אינה אנכרוניסטית. יש בספר שילוב בין הפיוטי למעשי, בין האמת לבדייה, בין סיפור לאג'נדה באופן המכבד מאד את העבר, בלי להתרפק עליו. כל זה טבול לרווייה בהומור ושנינות, אומר דברים רציניים במסווה של דברי הבל, וההפך.

גונדר-גושן הצליחה ללכוד את רוח התקופה עליה כתבה, לספר סיפור מרתק ואמין ולשלב את הבידיון באמת בלי שיורגשו התפרים. היא לא נפלה למלכודות של הפיכת העבר לזוהר משהיה באמת. העבר שהיא מתארת הוא בדיוק כמו החיים – יש בו טוב ורע, טירוף ושפיות, אהבה גדולה, תיעוב וכעס. יש בו אנשים עם כריזמה ואמונה ואנשים קטנים ועלובים. חיים.
הספר נגע בי ודיבר אלי, קרא לי כשהלכתי ולא איפשר לספקנות המובנית להרים ראש. אני אסירת תודה.
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חצי שנה)
Pulp_Fiction תודה רבה
יש להניח שבגלל זניחותה של הפעילות הזו - אני מניחה שמספר נטולי-סרטיפיקט שנכנסו לארץ בזכותה לא היה גדול מספיק בשביל ללמד אותה בבתי ספר.
תודה על התנחומים.
Pulp_Fiction (לפני חצי שנה)
שלא תדעי עוד צער. מרתק, לא היה לי מושג שהייתה פעילות כזו.
yaelhar (לפני חצי שנה)
רב תודות, שונרא.
yaelhar (לפני חצי שנה)
יונתן בן, תודה מקרב לב.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, ברברה.
מה שמדהים הוא שבין האנשים המנהלים חיים הכי שיגרתיים ובנליים מסתתרים סיפורי חיים יוצאי דופן.

תודה על התנחומים.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
תנחומייי :-(
יונתן בן (לפני חצי שנה)
המון תנחומים מכל עומק הלב. קשה מאוד לאבד אם, בכל גיל.
ברברה (לפני חצי שנה)
זה מדהים אותי כל פעם מחדש אילו חוויות אנשים חוו בחייהם.
שלא תדעי עוד צער.
yaelhar (לפני חצי שנה)
חן חן, צב השעה.
"ללא סבל" זה מונח יחסי. אבל כלמודי נסיון דאגנו לזה שהמוות יקרה בבית, מוקפת אוהביה. אני מאמינה שצמצמנו את הסבל עד כמה שניתן.
צב השעה (לפני חצי שנה)
משתתף בצערך ומקווה לפחות שהיא נפטרה בשיבה טובה וללא סבל.
הביקורת מקסימה, אבל זה ממש לא חדש.
yaelhar (לפני חצי שנה)
רב תודות, cujo
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, רויטל.
yaelhar (לפני חצי שנה)
אירית תודה רבה.
תודה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, אפרתי.
נכון.
yaelhar (לפני חצי שנה)
רב תודות, נעמי.
cujo (לפני חצי שנה)
תנחומיי
רויטל ק. (לפני חצי שנה)
משתתפת בצערך, yaelhar
אירית (לפני חצי שנה)
ספר מעולה, כך גם אני חושבת.

וצר היה לי לקרוא על האובדן....
אפרתי (לפני חצי שנה)
שלא תדעי צער. וכל מילה מיותרת, בוודאי כל הקלישאות למיניהן.
נעמי (לפני חצי שנה)
עכשיו למרבה הצער אנו יודעים לאיזו תקופה אישית לא-טובה התכוונת.
משתתפת בצערך, שלא תדעי עוד צער.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה זשל"ב
תודה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
חן חן, אור קרן.
אין הרבה מה לומר, ודאי לא לחדש בעניין. וטוב שכך.
yaelhar (לפני חצי שנה)
מיכל תודה רבה.
תודה על התנחומים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
הפרט אודות אימך מסעיר ומעניין. תנחומיי על אמך... אפשר לשאול באיזה גיל נפטרה?
אור קרן (לפני חצי שנה)
סליחה על חוסר המקוריות, מבקש להביע את תנחומיי על פטירת אמך.
מיכל (לפני חצי שנה)
ביקורת מעולה כרגיל, וחבל רק שהיא מתרחשת על רקע אישי כאוב.
משתתפת בצערך. שלא תדעי עוד צער.
yaelhar (לפני חצי שנה)
חן חן, חני
אני חוששת שמה שאני לא יודעת הוא עוד יותר מטורף ממה שאני יודעת... וגם יודעת שהיא תמות באמת רק כשאני אמות. עד אז הסיפור שלה עוד חי.

תודה רבה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, כרמליטה.
למעשה אני לא מחרימה באופן מוחלט ספרות עברית. אני קוראת מעט ממנה, אבל בין אלה שאני קוראת היה אחוז לאמבוטל של חמישה כוכבים ("נערות למופת", "סוס אחד נכנס לבר",ועוד)

תודה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, תומריקו.
ותודה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
רב תודות, סימנטוב.
זה באמת קשה לדעת שחסרים לך פרטים מהותיים על חייה. אבל היא היתה שייכת לדור שלא נטה לספר מיוזמתו, ואני, לצערי, לא שאלתי... תודה על התנחומים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, מסמר עקרב.
אני מניחה שאקרא עוד משלה אם יזדמן לי.

ותודה על התנחומים.
חני (לפני חצי שנה)
יעל משתתפת בצערך. המקום הנכבד שדמות אמא ממלאה בחיינו הוא
בלתי נתפס או ניתן למלא..עם זאת
זה חלק מהחיים הזמניים שלנו פה..חיבוק גדול.
גם אם לא כל הסיפור אלא חלקים ממנו
עבר אלייך בירושה זה עדיין סיפור מטורף ושווה
שידושו בו. התקופה דאז הייתה כה מטורפת
שדברים מטורפים כאלה התרחשו וטוב שאנחנו
יודעים אותם היום.
כתבת נפלא.
כרמליטה (לפני חצי שנה)
יופי של סקירה. תודה יעל.
וגם איזה יופי שסוף סוף נטשת את החרם על ספרים ישראליים.
מקווה שההנאה מהספר שכנעה אותך שיש גם ספרות עברית וישראלית טובה שכדאי לקוראה.
לכשעצמי, הוספתי את הספר לרשימה.

וכמובן - תנחומי על פטירת אמך.
תומריקו (לפני חצי שנה)
הצטערתי לשמוע על אמך. סיימתי לקרוא את הספר לפני מספר שבועות. יופי של ספר ויופי של ביקורת
סימנטוב (לפני חצי שנה)
גם אני הצטערתי לשמוע על פטירתה. וגם על זה שנשארת בלי לדעת את כל הסיפור. זה קשה שאתה מבין מאוחר שהיית צריך לשאול מתי שהיה אפשר.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
כאב לי מאוד לשמוע על פטירתה.
נדירותה היחסית של תופעת חמשת הכוכבים הנוצצים מתעצמת נוכח העובדה שמדובר בספר ישראלי...
ממליץ לך על "להעיר אריות" שלה. לא שקראתי, אבל שונרא נתנה לו חמישה כוכבים זוהרים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, מחשבות
כן. ונדירותה היחסית של התופעה רק מעצימה את נפלאותיה.
מחשבות (לפני חצי שנה)
סופסוף לכד אותך ספר של חמישה כוכבים?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ