ביקורת ספרותית על ההסכם מאת ג'ודי פיקו

---

בשנה האחרונה יצא לי לראות די הרבה פרקים של csi miami. הסדרה, שבעברית שמה "זירת הפשע", עוקבת אחרי צוות חוקרים מבריקים ופוטוגניים במיוחד, כשהם פותרים מקרי רצח ותעלומות שונות, בדרך כלל תוך שילוב עבודת שטח ובדיקות מעבדה. את הצוות מוביל החוקר הוראשיו קיין, ג'ינג'י חכם, שלעולם לא תתפסו בלי משקפי שמש או תסריטאי צמוד. אלא שבשונה ממשקפי השמש המלבניים שלעולם לא יוצאים מהאופנה, את התסריטאי לא תראו על המסך. אתם תרגישו בו. איך? כל סצנה של הוראשיו, כמעט, מסתיימת במשפט מחץ קטלני.

אף על פי שהיא לא חוקרת משטרה, גם ג'ודי פיקו חובבת משפטי מחץ. כל דמות בספר פוצחת לפחות פעם אחת בנאום מרגש ומלא תובנות מהחיים, או מסיימת פסקה בדרמטיות. שני הדברים מתוסרטים ולא אמינים. אם רצית להיות תסריטאית, ג'ודי, אני ממליצה לך להצטרף לצוות הכותבים של csi, אבל בספרים אני מעדיפה אנשים שלא מושלמים, רצוי שגם מדברים כמו אנשים.

יש לנו כאן עלילת ג'ודי פיקו קלאסית ומעניינת, מרגשת וסוחפת. מספר לספר אני יותר משתכנעת שלהיות עורך דין זה מקצוע מעולה, כי לפחות פעם בספר הם נושאים מונולוג בפני חבר המושבעים שלא היה מבייש פוליטיקאי דמגוג במיוחד או שחקן הוליוודי בשיא תפארתו. עורכי הדין של פיקו גם מאוד מניפולטיביים. אבל אני לא יודעת איך זה להיות עורך דין במציאות.

בסך הכל, הספר הזה מאוד ריגש אותי, אבל הוא נוסחתי מדי, מתוסרט מדי ולוקה בקיטשיות יתר. אני ממליצה לקרוא אותו בתור ספר היכרות עם פיקו, אני חושבת שהוא קרוב יותר לכולנו מאשר "שומרת אחותי" וגם נוח יותר לקריאה. תיהנו.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על ההסכם