“כריס ואמילי נולדו באותו זמן. הוריהם הם שכנים שביניהם ידידות עמוקה. רק טבעי שהילדים יהפכו לנשמות תאומות בילדותם והחל מגיל 13 תפרח ביניהם אהבת אמת.
כריס הוא אלוף בי הספר בשחיית פרפר ותלמיד מחונן. אמילי בעלת כשרון יוצא דופן בציור וגם היא תלמידה מצטיינת. ואז כששניהם עומדים לסיים את התיכון ולעבור לקול'ג
- אמילי אף נרשמת לסורבון -, נמצא כריס פצוע, ואמילי פצואה קשה כשכדור אקדח עובר מנקב את ראשה, ומתה זמן קצר אחר כך בבית החולים.
כך פותחת ג'ודי פיקו את ספרה ע"י הטלת פצצה שהופכת לסגה משפטית ( גם זה כהרגלה של ג'ודי פיקו ).
את הספרים של ג'ודי פיקו החלטתי להפסיק לקרוא אחרי הספר השלישי, כשהבנתי שהיא סופרת סדרתית - אולי זה עושה הרבה כסף - וגם לכל הספרים תפנית דומה מאד.
פשוט מצאתי את הספר בספריה הקהילתית בעוד השרון, והחלטתי לתת עוד צ'אנס.
למרות כל ההסתייגויות,לא התאכזבתי, איכות הכתיבה מעולה, והסיום כמקובל אצל הסופרת מרגש מאד ( אם כי נראה לי שלא דומה למה שקורה בבית משפט פלילי במציאות).
בגלל שנהניתי באמת נתתי את הציון 5.”

“עוד ספר מופלא של ג'ודי פיקו .. קשה היה לי לשים את הספר בצד,וזה בדיוק מה שאני מחפשת בספרים.
ספר סוחף,מרגש ועצוב ... ממליצה בחום !”

“החיים בתקופתנו מזמנים לנו שלל דילמות מוסריות. זה האזור בו ג'ודי פיקו כורה את העלילות לספריה. הספר הזה היה השני שתורגם לעברית מספריה, השני שלה שקראתי וגם האחרון. ולא בגלל שהנושא אינו מעניין, או שכתיבתה רעה.

הספר שיצא לאור בארה"ב ב 1998 עוסק במיגוון נושאים: אנשי הפרברים, גיל ההתבגרות, אהבה, יחסי הורים - ילדים, התאבדויות בין מתבגרים וגם מעט התעללות מינית בילדים.

הסופרת מנסה "לתפוס מרובה" ולעסוק בכל הנושאים, התוצאה - שטחית ולא מאפשרת הזדהות עם הדמויות: אישיות המשתתפים בדרמה סטיריאוטיפית: אב אחד הוא וטרינר יהודי ואדם חם, אב שני הוא רופא עיניים תוצר של החברה הבוסטונית האריסטוקראטית וכמובן קר. אם אחת היא עכברית, אפרורית, (ספרנית!) וגם צדקנית. אם אחרת היא חמה וסוערת ומוכנה להקריב עצמה לטובת בנה. גם דמויות הגיבורים שטוחות והתקשיתי להבין את מניעיהם.

ואתם ודאי שואלים - על מה נזעקתי? ספרים רבים חוטאים בשטחיות, בבניית דמויות לא משכנעת, בכתיבה פופולרית. מה שהפריע לי היתה ההרגשה, שהסופרת בוחרת את הנושאים לפי מידת הצהבהבות והמשיכה של קוראים אליהם, וזה לא שונה מהמניפולציות שעושה עיתונות צהובה, וגם עמוק כמוה.”

“ספר טוב!
כמה רחוק אפשר ללכת למען האהבה שלך?
איך אפשדר לפגוע בבן אדם היקר לך מכל??? ואיך אמורים להתמודד עם זה אחר כך???
ת'אמת הסיפור מזעזע, כואב, מרגש, וגם מפתיע. אי אפשר לקרוא אותו ולהשאר אדישים.
קצת התאכזבתי שהוא לא התעורר מאיזה חלום או משהו וכל זה לא קרה.
אני מאוד אוהבת את הכתיבה של ג'ודי פיקו, למרות שלפעמים מרגיש לי שזה קצת נמרח.
בשורה התחתונה אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר הזה.
לא תצטערו!”