“החיים בתקופתנו מזמנים לנו שלל דילמות מוסריות. זה האזור בו ג'ודי פיקו כורה את העלילות לספריה. הספר הזה היה השני שתורגם לעברית מספריה, השני שלה שקראתי וגם האחרון. ולא בגלל שהנושא אינו מעניין, או שכתיבתה רעה.
הספר שיצא לאור בארה"ב ב 1998 עוסק במיגוון נושאים: אנשי הפרברים, גיל ההתבגרות, אהבה, יחסי הורים - ילדים, התאבדויות בין מתבגרים וגם מעט התעללות מינית בילדים.
הסופרת מנסה "לתפוס מרובה" ולעסוק בכל הנושאים, התוצאה - שטחית ולא מאפשרת הזדהות עם הדמויות: אישיות המשתתפים בדרמה סטיריאוטיפית: אב אחד הוא וטרינר יהודי ואדם חם, אב שני הוא רופא עיניים תוצר של החברה הבוסטונית האריסטוקראטית וכמובן קר. אם אחת היא עכברית, אפרורית, (ספרנית!) וגם צדקנית. אם אחרת היא חמה וסוערת ומוכנה להקריב עצמה לטובת בנה. גם דמויות הגיבורים שטוחות והתקשיתי להבין את מניעיהם.
ואתם ודאי שואלים - על מה נזעקתי? ספרים רבים חוטאים בשטחיות, בבניית דמויות לא משכנעת, בכתיבה פופולרית. מה שהפריע לי היתה ההרגשה, שהסופרת בוחרת את הנושאים לפי מידת הצהבהבות והמשיכה של קוראים אליהם, וזה לא שונה מהמניפולציות שעושה עיתונות צהובה, וגם עמוק כמוה.”
