ביקורת ספרותית על פונדק הרוחות מאת נתן אלתרמן
ספר טוב

---

על פי האמרה הרווחת, כשקוראים ספר במסגרת לימודים, למשל בבית הספר או באוניברסיטה, ונבחנים עליו מאוחר יותר - ההנאה נפגמת. גיליתי שהאמרה בדרך כלל אינה נכונה, אבל זה מאד תלוי במרצה ובאופן הלימוד. בת מזל שכמותי, זכיתי במורה נהדרת ולמרות שאינני אוהבת את נתן אלתרמן - הרעיונות וההיבטים העמוקים שבמחזה זה, מחזה של רעיונות יותר מאשר עלילה, קסמו לי עד מאד. הכתיבה שלו היא ברמה גבוהה מאד ובמיוחד במחזה זה היא בולטת בצורתה השירית והמעניינת, נהניתי מאד לשקוע בקסם המילים המכושפות שעטו הפיק.
אני ממליצה מאד ללמוד אותו במסגרת שיעור, או לקרוא תוך כדי מדריכי למידה שונים באינטרנט - כי יהיה חבל מאד לפספס את המשמעויות האמתיות העולות מהמחזה הנפלא הזה, ובעצם לקרוא רק את העלילה החיצונית: כנר אגואיסט ושקוע מאד בעצמו שעוזב את אוהבתו כדי להתמסר לנגינה. יש כאן קנאת צרות (אף על פי שאינן נשואות, אך זה שקול לדעתי לשתי נשים שאוהבות איש אחד), מתח, רוחות ושאר אלמנטים פנטסטיים, משלים, מונולוגים מרגשים שכולם בנויים על תשתית של חוסר וודאות ואי יציבות, כמו בחיים.
אני מדגישה את העובדה שמדובר במחזה פילוסופי משהו על מנת להצדיק את חוסר ההצלחה שלו בתיאטרון. "פונדק הרוחות" לא הועלה על הבמות כבר בערך ארבעים שנה וכשהוצג לראשונה, בערך באותו זמן, נחל כישלון מסחרר. עם זאת, אני בטוחה שכל מי שלמד את המחזה בשיעורים - ישמח מאד לראות את הקסם - אולי לא זה שמשרה העלילה, אך לפחות קסם המילים - של אלתרמן על הבמה.
אולי קסם איננה המילה הנכונה, אחרי הכל. מדובר ביצירה יותר מדי רצינית וכבדה מכדי שהמילה תוכל לתארהּ - אל תתנו לזה להרתיע אתכם: קראו ותיהנו מהעושר הלשוני והעיסוק בעניינים שברומו של עולם.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על פונדק הרוחות