ביקורת ספרותית על פונדק הרוחות מאת נתן אלתרמן
ספר מעולה

---

"פונדק הרוחות" הנו המחזה הראשון שכתב נתן אלתרמן, הוא מפורסם בעיקר בשיריו ובמדור שהיה לו בעיתון ואני מניחה שלא רבים יודעים שהוא כתב גם מספר מחזות. ובכן----
המחזה מגולל את סיפורו של חננאל, כנר שמחליט לעזוב את ביתו ולהקדיש את עצמו לאומנות המוזיקה. הוא משאיר מאחור את נעמי, אשתו ובבת עינו. על אף שעזיבה זו קשה עבורם, שניהם מתייחסים אליה כאל מצוות שמים. נעמי מחליטה למכור את עצמה כשפחה ומשרתת, עד אשר יעברו השנים וחננאל ישוב (הם קבעו מועד ומקום בו יפגשו לאחר שתיים עשרה שנה).
כך מתחיל המחזה, בקטע קורע לב של פרידה. חננאל יוצא לו למסע נדודים ונעמי מקפיאה את חייה למענו. למה עזיבתו של חננאל הייתה כל כך בלתי נמנעת? האם ישנה מטרה נשגבת כל כך לעזיבתו? ואם כן, יש משהו בכלל ששווה בעדו לחזור? ובאשר לנעמי, אילו מובנים יש להקרבתה?
השאלות הללו מספרות סיפור גדול יותר, שאלות בהן נוגע אלתרמן לאורך כל המחזה וכולן נוגעות לאומנות ויצירה, ובכלל על פועלו של אדם בעולם; הוא מתעסק בדמותו של האדם היוצר המנסה להבין את פשר יצירתו, אשר יכולה להיות מועילה ורבת תכלית אך עם זאת הרסנית.
במסעו של חננאל הוא מגיע לפונדק הרוחות ופוגש דמויות משונות, גם הן נוודים נטולי עבר ועתיד. במקביל רואים מה קורה בחיי העבדות של נעמי, היא עובדת בפרך ומחכה לשובו.
המסע כולו מלא במוטיבים נכריים, לא דומה בכלל לעולם התרבותי של פה- מה שיוצר תחושה של מקום רחוק ואגדתי. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהרוח היהודית שקיימת במחזה- שמותיהם של הדמויות המובאים מהתנ"ך, מסע נדודים, וכמובן הכינור.
לשונו השירית של אלתרמן נוכחת מאוד בכל המחזה, שכתוב בהרבה קטעים במבנה תבניתי של שיר (בעיקר במונולוגים). יש קטעים שלמים שדומים הרבה יותר לשירה מאשר למחזה. בכל זאת, אלתרמן לא שייקספיר.

"...ולכן אם יוצאים
למרחק למרחק
יש לומר את שבחי
העולם הפונדק
המכיל בערבוב
ממוזג
עצבון ושמחה מלא השק
כי שני אלה, בתור תאומים
קיימים לעולם לפעמים..."

ממליצה מאוד לכל חובבי אלתרמן, הנאה מובטחת.

» ביקורות נוספות של Billie Moon
» ביקורות נוספות על פונדק הרוחות