ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באפריל, 2013
ע"י sss


קניתי את הספר במבצע, ב20 שקל בלבד. גם לפני כן התלבטתי אם לקנות או לא. הוא נראה ספר טוב, הכריכה נראתה מעולה, היו עליו הרבה המלצות, אבל משהו בו לא מצא חן בעיניי. טוב, אז בסוף קניתי אותו. אני חייבת לומר שהיו לי ציפיות גבוהות מהספר, והוא לא מימש אותן. הוא פשוט היה כל כך שונה ממה שציפיתי.
אז בגלל שאנ אוהבת להתחיל מהסוף: הסוף צפוי מאוד. ברור לחלוטין- ידעתי שזה ייגמר ככה. כאילו הסופרת באמת לא ידעה מה לעשות, אז בחרה בפתרון הקל. לפעמים זה מקורי. לא בפעם הזאת. אז הסוף מאכזב מאוד.
ההתחלה מעניינת מאוד, בניגוד למה שחושבים אחרים. היא זורמת וקלילה, מעניינת ומסקרנת. ופתאום יש יותר מדיי פלסופים. זה משהו אחד. זאת אומרת, שזה בטוב טעם, זה ממש טוב, וזה גורם לי לחשוב ולהבין, אני אוהבת את זה. אבל כתוב מאחורי הספר שזה קורס מזורז בפילוסופיה- ובכן, קרוב מאוד. מה שמקסים בספר זה מה שנסתר מהעין. לכאורה, אין דבר מוזר בבת שצופה בטלוויזיה עם אביה, בהיכרות שאורכה דקה בלבד עם אדון עשיר, או בדברים רבים אחרים. אך המחשבות של הדמויות, ולא העלילה, הן מרכזו של הספר הזה. ותהיו מוכנים למשהו- הספר מוזר. כל דבר בו מוזר לחלוטין. אפשר לקרוא לזה זיוף, אפשר לקרוא לזה הגזמה. זה מה שאני חושבת. מצד שני, שמגזימים המסר עובר טוב יותר, אין ספק. ההגזמה בספר היא... שדברים ממש לא נורמליים קורים בו. סליחה, נחשבים (מלשון חשיבה, חה) בו. במיוחד הקטע עם הפסיק... כאילו, שגיאת כתיב בתור מתקפה מתוחכמת? she got a be kidding me!
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ