ביקורת ספרותית על לילה אחד, מרקוביץ' מאת איילת גונדר-גושן
ספר מעולה

---

גם אגרוף הייה פעם יד פתוחה עם עשר אצבעות"-
אחת מן האמרות החזקות של יהודה עמיחי משמשת כאן מוטו חזק מאין כמוהו לרומן כולו !
יעקב מרקוביץ –אישיות אפרפרה בהחלט, גם בחיצוניותו וגם בפנימיותו ,לא מתבלט כלל משאר הבריות..איש אדמה חרוץ ,אחד מבוני הישוב החדש בא"י ,משתתף במבצעי ההעפלה והשגת נשק עבור " האירגון"(כנראה השומר..)
לאט לאט העלילה תופסת תאוצה, כאשר מחליט מרקוביץ להצטרף לחברו היחיד והטוב במנוסתו מן התסבוכת הרומנטית ותוך כדי כך מתגלגל למסע הצלת יהודי אירופה מטעם האירגון (נכון יותר- הצלת בנות ישראל עי חיתונן הפיקטיבית עם בחורי הארץ הנשלחים בחשאי לארצות האויב).כך יד המקרה מזמנת לו פגישה עם אהבת חייו האחת והיחידה.
מכאן והלאה מתחילים לצפות במהפך בהתנהגותו והתנהלותו של מרקוביץ –לפתע עומד לפנינו איש עקרונות קשוח בעל אמת פנימית חזקה ביותר ,כך שכל יתר הדמויות סביבו (החזקות באישיותן לכאורה ) מתגמדות מנגדו.
ברקע תותחים רועמים, מלחמה עקובה מדם עוטפת את העולם,רצח המונים משתולל- כל אלה משמשים לו רעש סביבתי מול מאבקיו האישיים,העיקשים ביותר להשגת מטרותיו, העיקרית שבהן-לזכות באהבתה של בלה ,אהובתו האולטימטיבית, ואחרכך בסדר היורד- נאמנות למולדת ואדמתה ,חברות עד אין קץ וכו.
במקביל נחשפים אנו לשלל הדמויות הססגוניות- אנשי המושבה קשיי יום, אנשי הבוהמה התל אביבית,מפקדי ופקידי ה"אירגון" החשאי הנעלים. ככל שחשיבותו הציבורית של האיש גדולה יותר כך נחסך מאיתנו שמו. ככל הנראה בכוונתה של הסופרת היה להדגיש מיהו הגיבור האמיתי של היום-הגיבורים, בעלי השמות ,הם האנשים השורשיים ,בשר ודם ,בעלי חולשות אך יחד עם זאת נחושים באמת שלהם ולאו דווקא בעלי מעמד חברתי גבוה ,המתפארים בהישגיהם אך מתגלים כחלשים ונרפים בנסיון להחליט החלטות אישיות הרות גורל.
להלן הקטע (בטקסט חופשי ) ,הבא להאיר במקצת על אופיו של מרקוביץ :
הנ"ל נשאל למה הוא מתעקש לא לשחרר את בלה ,אישתו הפיקטיבית, מנישואייה הכפויים אליו? הרי היא כל כך מתאבת אותו...על זה הוא עונה כך : אז מה אם היא לא רוצה בי כעת , גם הארץ לא שמחה בהתחלה בכיבושה אותה על ידינו ,ובכל זאת התעקשנו וזכינו בה לבסוף....
הסיפור מצליח לרתק ולהמם כבר מתחילתו...אי אפשר להינתק מן הדמויות והתפתחות האירועים..הדינמיקה מסחררת ומתעתעת,השפה זורמת וקולחת ,למרות שנתקעתי מספר פעמים במשפט מפותל מידי...היצירה כולה תבולה בהומור מלוא החופן ,לעיתים אף הומור שחור, המזכיר במקצת את כתבי חנוך לוין (משום מה התאימה לי ההשואה..), ניכר ביותר שהסופרת מתמצאת היטב בנבכי נפש האדם ,אחרת איך אפשר לתאר כל כך במדוייק את תחושותיהם ומאוויים האמיתיים של גיבוריה.
לסיכום –
מרתק,מסחרר ובעיקר מפתיע בעוצמתו !
חובה לקרוא!

» ביקורות נוספות של yudithb
» ביקורות נוספות על לילה אחד, מרקוביץ'