ביקורת ספרותית על השועל של יום שני מאת שלומית אברמסון
ספר טוב

---

לפנינו רומן רחב יריעה, המתפרס על פני תקופות זמן ומקומות רבים בארץ ובעולם. הציר המרכזי של העלילה עובר דרך נופיה של ירושלים וסביבתה טרום מלחמת ששת הימים, כאשר הפוקוס מתמקד על חיי מספר משפחות המתגוררות בסמיכות ומתמודדות ,כל אחת בדרכה, בתלאות יום ומשקעי העבר:
-בני משפחת דיין,האב, נהג משאית זבל,המפרנס בדחק את אישתו ושני ילדיו,כאשר הבת סימי היא הגיבורה הראשית, סביבה נעות יתר הדמויות..
-ליכטמן הספר (השטן), דמות טרגית, המקפלת בתוכה תשוקות יצירה וכתיבת רומן לצד חשיפת פצעי העבר בצל השואה והאובדן יקרים לו.
-ונסה האנגלייה ,כמו נסיכה מן האגדות,הולכת שבי אחר בחיר ליבה , איש שב"כ ישראלי ,אשר לוקח אותה לירושלים מאנגליה מכורתה,וכולא אותה בכלוב של זכוכית.
מארג שלם של דמויות צבעוניות נרקם ונשזר בהדרגה , כל פרק ופרק מביא עמו עוד ועוד נדבכים ,התרחשות רודפת התרחשות,פרצי רגש אדירים משתחררים תוך כדי השתלשלות האירועים...
הרומן מרהיב ביופיו,רב- עוצמתי וחד כתער! איבוד שליטה עצמית,יצרים אפלים, אלימות –כל אלה מתוארים בצורה וירטואוזית על ידי המחברת ,הבועטת בבטן רכה ללא רחמים..
באופן אישי הצטערתי מאוד שהספר נח לו בשקט על מדפי וחיכה לתורו יותר מידי זמן להיקרא, כי אם הייתי מודעת מראש על טיבו המשובח לא הייתי מתמסרת תחילה לפחות ראויים ,גם שיחסי ציבור שלהם היו טובים יותר (בכל זאת נוטים אנו לקראתם..)
המלצתי החמה-תמהרו לקרוא!
שפו לשלומית אברמסון הנהדרת!

» ביקורות נוספות של yudithb
» ביקורות נוספות על השועל של יום שני