ביקורת ספרותית על דרוש לחשן מאת חגי ליניק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2013
ע"י yudithb


לפני זמן לא רב שמו של הרומן הדהד רבות מעל גלי האתר ובמוספי ספרות חשובים בשל זכייתו של המחבר בפרס ספיר לשנת 2011 על כתיבת ספר זה.
סוף סוף הגיע תורו על מדפי העמוס וכצפוי הוקסמתי כבר מן השורות הראשונות מכישרונו הענק של ליניק לפתוח בפנינו זויות ראיה חדשות בהחלט בנושאים כה טעונים -הרג ומלחמה ,מוות ושכול..
לגופו של עיניין-
מסופר על משפחה ,המתגוררת בישוב גדול במרכז הארץ :
האב-נחמיה , בנאי במקצועו ,בעברו לוחם צבא האדום במלחמת עולם השנייה..
האם- מירה/נורמה ,גרמניה במקור,הוברחה על ידי נחמיה לארץ מברלין הבוערת ,נישאה לו וילדה ברצף שישה בנים .
האסון פוקד את המשפחה בנפלו של הבן הבכור במסגרת שירותו הצבאי...הבן הכי נערץ על ידי אימו ,בן הטיפוחים האמיתי של המשפחה..
נפרשת לפנינו תמונה של שגרה יום יומית עגומה למדי כאשר כל בני המשפחה מתעטפים בשתיקה רועמת:
מירה-מסתגרת רוב שעות היום במרפסת ביתה ,שתיקתה משתקת את הבית כולו,יושבת ומפליגה בחלומותיה אחר הבן באבוד..
נחמיה-עטוף שתיקה לרוב, למרות שחייב לפעול לפרנסת המשפחה ולעבוד הרבה שעות מחוץ לבית. בתוך תוכו רוקם מזימות נקם נגד הנהגת הישוב בנסיון להדיח את ראש המועצה המכהן.לשם כך משנן במוחו יום וליל נאומים חוצבי להבות, בהם משתמש בזיכרו של הבן המת..
הבנים האחרים- שותקים גם הם ,כל אחד בפינתו הוא, בורחים מהעימותים ומנבירה בשכול.
הכלבה- לאור השקט התמידי בבית ,לא מעיזה אפילו לנבוח, רק משכשכת בזנבה בנסיון לרצות את בעליה.
השתיקה הרועמת, השתיקה המפלחת- זהו שם המשחק! איזה מארג חיים ססגוני משקפת לנו השתיקה – זיכרונות ילדות ,דרמות ותהפוכות על רקע אירועים היסטוריים , חלומות שלא יתגשמו עוד..
לחשן-בעבר מקצועו של אביה של מירה, מקצוע שאבד עליו הקלח..איזכורו המכוון בספר מנסה כנראה להמשיל לנו על מהות השתיקה –להיות בצל הדוברים והנואמים ויחד עם זה להוות דמות כל כך מכריעה בזמן ובמקום הנכון.
חגי ליניק- בעל אבחנות דקות כל כך בפענוח תחושות הכאב ,מצליח להעביר לנו אותן בצורה כה וירטואוזית , אף על גבול גרוטסקית. תענוג צרוף !
כתיבה זכה, סוחפת ומתעתעת..
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ