ביקורת ספרותית על נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה) - ספר מנוקד ומאוייר - הרפתקה # מאת פרנסס הודג'סון ברנט
ספר טוב

---

יש ימים כאלה שכל מה שאני רוצה זה להיכנס עם ספר מתחת לפוך ולא לצאת משם. בימים כאלה אני רוצה ספר מוכר ואהוב, כזה שקראתי לפחות עשר פעמים, כזה שבעצם מספיק לחבק ולא ממש לקרוא, כי הרי אני כבר מכירה אותו בעל פה.

לפני כמה ימים, בדיוק ביום כזה בו לא התחשק לי להתמודד עם העולם, לקחתי איתי את "נסיכה קטנה".
זהו סיפורה של שרה קרו, בת תפנוקים קטנה ויתומה מאם שגדלה בהודו תחת השלטון הבריטי הקולוניאליסטי, המובאת ללונדון על ידי אביה כדי להתחנך בפנימית בנות. כצפוי מת האב ושרה נותרת לבדה בפנימיה ללא איש שיגן עליה, נתונה למרותה של מיס מינצ'ין האכזרית. שרה עוברת תלאות רבות ועוני, אך רוחה לא נופלת והיא נוהגת כנסיכה אמיתית. עולמה הפנימי העשיר מאפשר לה להתמודד עם המציאות האיומה הנכפית עליה ולצאת מחוזקת. הסוף כמובן מתוק מדבש.

קראתי ותהיתי מה עדיין כל כך מושך אותי בספר. הרי עם רוב המסרים שבו אינני מסכימה – שוב הילדה/נערה היא חסרת אונים וניצלת רק תודות לגבר. שוב ילדות קטנות אמורות להתנהג "יפה" ולהיות מחונכות. הספר נטול כל הומור והסיפור בו צפוי עד אימה. ובכל זאת בחרתי בספר הזה כשנזקקתי לניחומים. אני חושבת שמה שמחבר אותי לספר הוא דווקא הסיפור הצפוי. כשבנפש שוכן בלגן אני מחפשת את העולם המסודר והפשוט של אמצע המאה ה-19. יש טובים ויש רעים, הרעים יסבלו בסוף הסיפור והטובים יזכו לעושר ואושר עד היום הזה. נכון, זו לא ספרות מתוחכמת, אבל זה ספר שעושה טוב על הלב, כמו שוקולד פרה או קרמבו – מן עונג פשוט של ילדות.

אגב – התרגום שקראתי עכשיו הוא התרגום החדש של יהודה אטלס. זה אמנם לא בדיוק מה שזכרתי מילדות, אבל התרגום מצויין, בדיוק כפי שניתן לצפות מאטלס. הקריאה קולחת וזורמת מחד, אבל השפה עדיין גבוהה מספיק כדי שרומי תוכל ללמוד מילה או שתיים.

בקיצור, ממתק עם טעם של פעם.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה) - ספר מנוקד ומאוייר - הרפתקה #