ביקורת ספרותית על בת העשן והעצם - בת העשן והעצם #1 מאת לייני טיילור
ספר מעולה

---

אוי, זה ספר טוב. לא השלמות בהתגלמותה, לא הפייבוריט מספר 1 שלי, אבל בהחלט ספר טוב. אבל.. אני לא יודעת כמה כוכבים להביא. 4? 5? אולי 4.5 (כן, אני יודעת שזה לא אפשרי!!) ? טוב אני אפרגן ב-5.
אז מאיפה להתחיל את הביקורת? אממ נתחיל מהדמות הראשית. (:
קארו- אויש קארו, כמה קל להתחבר איתה. הדמות שלה פשוט טובה. היא לא הדמות המושלמת, כמו איזו גירסא מודרנית לנסיכת דיסני מעצבנת ומושלמת שהכל מושלם מבחינת האישיות והחצינויות שלה וכולם סוגדים לה בלילה. לקארו יש את המגרעות והנקודות החיוביות שלה, ובגלל שהיא לא מושלמת מעצבנת (כמו בכמה ספרים אחרים שקראתי לא מזמן) קל מאוד להתחבר אליה ולהרגיש כלפיה אהדה.
מה עוד עוזר להתחבר לדמות כלשהי? מכנה משותף. אז מה המכנה המשותף שלי עם קארו? אוקיי זה יישמע מוזר, אבל.. שיער כחול. (האמת שהשיער שלי עוד לא בדיוק כחול, הוא בתהליכי טרום צביעה, אבל עדיין..)
אז התחברתי *בהתחלה* לדמות בגלל שיש לה שיער כחול ובגלל שהיא לא מושלמת אלא יותר מציאותית. אחר כך מגיעים רגשי ההזדהות היותר עמוקים שקשורים יותר ויותר באישיות של הדמות, אבל החיבור הראשון הכי חשוב לדעתי.
אגב, אם כבר מדברים על קארו, איזה שם יפה זה. הפירוש שלו, בשפת הכימרות הוא תקווה. לגמרי אהבתי את הרעיון הזה, בעיקר בגלל שבספר מזכירים הרבה פעמים את המילה 'תקווה'. בקיצור, לגמרי מגניב שלקארו קוראים קארו.

יש שלושה דברים שמחרפנים אותי בספרים:
-כשהדמות הראשית מושלמת ומהווה גרסא מעצבנת יותר של בלה(תודה לאל שקארו לא כזאת)
-כשדוחפים דתות או דברים שמזכירים דתות באופן עקיף ומציגים את הדתות באופן שלילי, (במקרה הזה זה המלאכים. בהתחלה זה היה קצת מעצבן, אבל אחרי שהבנתי שהם לא בדיוק 'מלאכים' נרגעתי.)
-כשלדמות של הבן יש שם מטומטם, ועל זה אחפור לכם עד עמקי נשמתכם (חעחעחעחחעחעחעחע) :
איזה מין שם זה עקיבא, לגיבור ראשי?!?!?! עקיבא זה שם של מוכר במכלת, או של זקן מטורף מהבניין שלך שמגדל חתול סיאמי (מניסיון) ולא שם למלאך סקסי ומעונה.
אז אני מבינה שעקיבא הוא גרסא כלשהי למלאך, ואמור להיות לו שם ישראלי, ובעיקר רואים שהכותבת הושפעה הרבה מהשפה העברית בספר (גאווה ישראלית!) אבל באמת.. עקיבא?
אבל, לזכותו של עקיבא יאמר שהוא ממש נחמד, בתור בן אדם וגם בתור דמות ספרותית, אז לאלה שמתכננים לקרוא את הספר, פשוט תלמדו להתרגל לשם של עקיבא, וזהו. זה לא שם כזה גרוע אחרי שגומרים את הספר.

עכשיו בקשר לעלילה: אוקיי, אני לא יודעת אם לקרוא לזה צפוי או לא, אבל כל כך ידעתי שקארו היא בעצם מדריגל. עליתי על זה בדיוק שניה לפני שקארו ועקיבא שברו את עצם המשאלות. בהתחלה, הייתי בטוחה שמדריגל היא סתם אקסית מתה של עקיבא, מישהי שהפכה אותו לעוד יותר מעונה והמוות שלה השפיע עליו. אבל אחר כך, ראיתי יותר ויותר שהיה משהו ממש יפה באהבה שלהם. יותר מדי יפה מכדי שהיא תהיה סתם אקסית מתה. אני תוהה אם רק אני עליתי על זה, או שהקטע הזה ספציפית בעלילה היה פשוט צפוי.
הקטע עם השיניים, שאותו אני לא אספיילר ולא אגלה מה קורה איתם בסוף, היה.. וואו! בסוף כשמגלים מה ברימסטון עושה עם השיניים.. הסופרת פשוט שיחקה אותה בקטע הזה. ציפיתי למשהו גדול ומפתיע שיתברר בקשר לשיניים, וזה בהחלט עמד בציפיותי.
העלילה, באופן יותר כללי, הייתה מעניינת ומותחת, הסוף פתוח ויש בו רמז לכך שיהיה המשך. נו טוב, זה לא בדיוק רמז אם כתוב במפורש 'המשך יבוא'.

הספר הזה ממש טוב. נהניתי מכל רגע של קריאה, ואני מקווה שאתם תהנו כמוני בקריאה.
אגב, הכריכה מעצבנת. פעם אחת שמתי אותו בתיק ביחד עם ספרי לימוד, וכל האותיות של השם נשחקו. >.< אבל.. אל תשפטו ספר לפי הכריכה! (:

» ביקורות נוספות של נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
» ביקורות נוספות על בת העשן והעצם - בת העשן והעצם #1