ביקורת ספרותית על מסומנת - בית הלילה #1 מאת פ"ק קאסט
ספר בסדר

---

זה ספר נחמד וקליל, אבל אני לא יכולה להגיד שהוא רדף אותי, שלא יכולתי להפסיק לחשוב עליו או משהו בסגנון.
קראתי אותו אחרי תקופה ממושכת של חיים בחו''ל (כי לאמא שלי בער לנסות לחיות מסביב לעולם ב-80 יום) נטולי ספרים, וכנראה שהתלהבתי יותר מדי מהעובדה שאני סוף סוף חזרתי לקרוא ולא הבחנתי בפרטים הקטנים.
קודם כל, הרעיון הכללי טוב, הספר קל לקריאה ולא מכביד או מעיק, וזה גם חשוב.
אבל, אני לא הבנתי למה הם נקראים ערפדים! אין להם ניבים, הם לא בני אלמוות, הם צריכים לעבור 4 שנות התהוות ויכולים למות באמצע, יש להם חצי סהר על המצח, הם לא תואמים לשום סיפור על הערפדים. בעוד סטפני מאייר(דמדומים) ו-ל.ג'.סמית(יומני הערפד) משנות רק קצת את דמות הערפד הקלישאתי המוכר, פ''ק וכריסטין קאסט משנות אותו לגמרי! אין כל זכר לערפד בדמויות ה''ערפדים'' שהיא מתארת. דווקא מאוד אהבתי את היצורים החדשים שהסופרות יצרו, אבל הם ממש לא ערפדים. סימן הדמיון היחיד בין הערפדים של בית הלילה לערפדים הרגילים זה שתיית הדם.
אפשר היה לקרוא להם שדים\ילידי לילה\ווטאבר, אבל ערפדים? אני באמת לא מבינה מה הקשר.
דבר נוסף שממש הפריע לי, הוא הצגת דתות באופן שלילי. זה מפריע לי בתור מישהי שהיא חצי יהודיה וחצי נוצריה. הדת היא משהו אישי ומיוחד לכל אדם ואדם, ולדעתי לא צריך להזכיר בכלל את הדת בספרים וכאלה, כי ברור שזה ישרה אי נוחות על אנשים מסויימים שלא מסכימים עם מה שהסופר אומר על דת כזו או אחרת.
דת ואמונה אמורות לבוא מהלב, וכל אחד מאמין במה שנח לו. אז אנא מכם, אל תדחפו את הדת לכל ספר. זה סתם מציק!
חוץ מזה, הספר דווקא נחמד. אפשר לקרוא אותו כדי להעביר את הזמן, או סתם אם התעייפתם מכל מיני ספרים רציניים ורבי משמעות ובא לכם לעשות הפסקה ולקרוא משהו קליל, אבל אני מזהירה אותכם מראש, אל תצפו לספר סוחף ומרתק.

» ביקורות נוספות של נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
» ביקורות נוספות על מסומנת - בית הלילה #1