ביקורת ספרותית על עיר של עצמות - בני הנפילים #1 מאת קסנדרה קלייר
ספר מעולה

---

ספר מרתק, מפתיע, נכתב בקלילות ומשאיר טעם של עוד.
אז בספר יש לא מעט חלקים מצחיקים, משעשעים או סתם נחמדים. ומי לא אוהב ספרים שמביאים גם בדיחות וצחוקים בנוסף לעלילה עצמה?
אממ בקשר לדמויות, הדמות של קליירי ממש נחמדה. הדמות של ג'ייס די מעצבנת, והוא מאוהב בעצמו לגמרי. בהתחלה שנאתי אותו בגלל זה, אבל אז הבנתי משהו: זו מסכה. הוא לא באמת בן אדם אנוכי ומאוהב בעצמו ובעצמו בלבד. בשלב כלשהו הבנתי את זה, ואז התחלתי לחבב אותו.
וגם עוד משהו שאהבתי בספר, זה שאין את הקטע המאוס הזה של המשולש אהבה. כאילו, יש 'מרובע אהבה' במקום. אלק אוהב את ג'ייס (הומואים שולטים!!! כןכן אני יודעת שאני נשמעת ילדותית.) וג'ייס אוהב את קליירי, קליירי אוהבת את ג'ייס אבל הוא אח שלה והיא מחבבת את סיימון, וסיימון אוהב את קליירי. ב'עיר של אפר' זה נהיה מסובך אפילו יותר (למרות שעכשיו זה נראה בלתי אפשרי) !
בקיצור לדעתי בספרים הראשונים שהופיע בהם המשולש אהבה זה נראה לי דווקא חמוד, אבל אחרי משחקי הרעב ודמדומים משולשי אהבה נהפכו לחרושים, ובקיצור אני ממש שמחה שזה לא עוד אחד מהספרים האלה עם משולשי האהבה.
אני חייבת לומר שהפרקים קצת (הרבה. נו טוב, לא כל כך, אולי רק קצת) ארוכים ודי חופרים, אני הייתי מקצרת אותם. אבל מצד שני, העלילה מותחת ומעניינת ותכלס ממש נהניתי, אני יכולה לומר בביטחון שזה ספר מדהים.

אהבתי מאוד, ואני ממליצה עליו לכל חובבי הפנטזיה והספרים באשר הם.

» ביקורות נוספות של נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
» ביקורות נוספות על עיר של עצמות - בני הנפילים #1