ביקורת ספרותית על עיר של עצמות - בני הנפילים #1 מאת קסנדרה קלייר
ספר בסדר

---

"אם היית חצי מצחיק ממה שאתה חושב שאתה, בחורצ'יק, היית מצחיק פי שתיים ממה שאתה באמת"
אוי, אני ממש אוהבת משפטים מוזרים שכאלו.

אני אפתח בתקציר.
גיבורת הספר היא קליירי, נערה ג'ינג'ית ניו-יורקית ממוצעת שמתמחת בציור, נשמעת לי דמות די אפלה ואפורה - לא רעה, יש הבדל.
היא יוצאת למועדון יחד ע חברה הטוב, סימון.
וואו, איזו בחירה גרועה, כי הוא החנון בהתגלמותו, הוא מגיע למועדון בצורה הכי מביכה שהרבה אנשים מעדיפים להישאר חודש בתוך תחפושת של ליצן, רק לא זה.
קליירי מגלה חבורת נערים - שני בנים ובת אחת - שרוצחים נער.
ומה הייתם עושים אם הייתם רואים מישהו רוצח מישהו בצורה הזויה ובלי סיבה הגיונית שנראת לעין?
הנה כמה אופציות-
1. מתכווצים על הרצפה בצורה עוברית וקוראים לאמא.
2. מבקשים מהם שיהרגו גם אתכם.
3. מסתובבים במעגלים וקוראים לרקסי, החתול האבוד שלכם (בהנחה שהוא לא צ'ינצ'ילה).
4. מתקשרים לבית משוגעים ואומרים שאתם צריכים רופא דחוף כי דינוזאור בחצאית טוטו הזמין אתכם לרקוד, והרי ידוע שדינוזאורים בחצאית טוטו מזמינים רק מדוזות בשמלות מלמלה לריקודים.
5. מתקשרים למשטרה/לכל כוחות אדם אחרים.
אני הייתי הולכת על 4.
אבל קליירי היא לא אני, והיא הלכה על אפשרות מספר 5, מה שהוציא אותה ממש מוזרה כי התחוור לה שהיא היחידה שיכולה לראות את הנערים, סתמצ'יקית פשוטה, עם כוח הראייה.

אני קודם כל די אהבתי את ההתחלה בהשוואה לכמה אחרים פה, למרות שהיא הייתה די מוזרה ואפופת ערפל, אני נהנתי ממנה.

סקירת דמויות קצרה לפני שנמשיך, החלק קצת גורר לא מעט, אפילו הרבה ספויילרים, אז אל תאשימו אותי שלא הזהרתי.
הדמות האשונה לסקור היא קליירי (איזו הפתעה, אה?) דמות נחמדה, הבת שנחשקת במרכז משולש אהבה עם פיתרון מ-א-ו-ד יצירתי ומעורר סלידה וגועל.
קודם כל, תחשבו על זה, למה קליירי? ה-י' פשוט הורס את השם.
אבל התשובה ברורה, קחו את השם משפחה של הסופרת-קלייר, ותוסיפור לו י'= קליירי.
אוי, סופרים כאלו צריכים להפסיק לדחוף את השמות שלהם לכל מקום בספרים.
היא דמות נחמדה והכל, מעניינת, חכמה, משעשעת, חמודה מאוד, וזה כל מה שיש לי לומר עלייה.

הלאה.
סימון, הנער המאוהב והמסכן בחברה הכי טובה שלו שלפעמים אפילו לא שמה עליו, בחור מסכן.
הוא מגלם את החנון הקלאסי הזה שנראה כאילו הוא יצא לפני רגע מחוברת קומיקס.
וזה כל הקסם בדמות המפוזרת שלו, מה שגורם לקוראים לחבב אותו ולאהוב אותו מהרגע הראשון, וברגע שהוא נשבר, להישבר יחד איתו.
דמות אהובה ונחמדה, בעלת חוש המור, מעניינת גם כן, אגו אין לו כמעט בכלל ביחס לכמה דמויות אחרות (אהמאהמאהמ), והוא די דביל לפעמים, אני חייבת להודות, הוא לא חושב פעמיים לפני שהוא פועל.

ועכשיו.
טאם, טאם, טאם.
מר אגו, ג'ייס היקר (או שעלי לומר ג'ונתן?).
מר מאהב שכל הבנות חושקות בו, בטוח בעצמו יותר מידי וכמעט אף פעם בספר לא היה ניכר שהוא חסר ביטחון לרגע.
מעניין לראות כמה אבא שלך יכול לגרום לך להשלות את עצמך.
בנו של ולנטיין, אחיה של קליירי.
יש לי משהו קטן לומר פה עם ספויילרים, אם כבר מדברים על הדמות שלו.
אנחנו בני אדם, ודי ברור שאנחנו לא עומדים בסקרנות שלנו וקוראים ספויילרים מראש.
גם אני כזאת, אני לא אומרת שזה רע, ואם תסתכלו למעלה תראו שגם אני הזהרתי ל ספויילר, אבל הי, זאת לא אשמתי, אז אף אחד לא יכול לתבוע אותי.
אז הבעיה עם הספויילרים היא שהם גרמו לי לנחש מראש מה קורה אחרי שהתברר שאלק הוא הומו - קלייר עומדת להתנשק עם ג'ייס ולגלות אחר כך שהוא אח שלה.
אז בספר תמיד עלתה לי לראש השאלה "מתי הם יתנשקו? מתי הם יתנשקו? מתי הם יתנשקו? מתי הם יתנשקו?"
ואחרי שזה קרה, אתם בטח יכולים לנחש בעצמכם שהשאלה הבעה שעלתה לי לראש היא "מתי הם יגלו שהם אחים? מתי הם יגלו שהם אחים? מתי הם יגלו שהם אחים?"
זה כמו מפה עם ציוני דרך, ברגע שאין לך מפה, אתה נאבד.
אבל הקטע הוא שבתוך הספר, טוב מאוד ללכת לאיבוד, לשקוע בתוך הדמיון, אז ציוני הדרך הם די באג יותר מאשר כלי עזר.
טוב, בואו נחזור לג'ייס, הוא לא קיבל מספיק צומי שדרוש לו.
הוא יהיר, נפוח, מעצבן, בטוח בעצמו, רודף נשים, מגעיל, חסר כל עדינות, נודניק, ואני יכולה להמשיך ללכלך עליו מהיום עד מחר.
אבל מצד שני, הוא נחמד, משעשע, עדין שבא לו, קצת אוויל, אבל בצורה חיובית.
אבל רואים שיש לו הרבה יותר מינוסים מאשר פלוסים בדמות הזאת, או שפשוט לא הצלחתי לשים לב אל עוד טוב בדמות שלו, ואם כן, אני מצטערת בכל ליבי לטים ג'ייס, שבכלל לא קיים, בכל אופן.
סוף ספויילר.

בספר אהבתי את הכתיבה, שמשעשעת צריך, מצמררת שצריך, ומאוד נחמדה בסך הכל.
העלילה הזורמת, שהיה אפשר להתחבר אלייה בקלות.
והדמויות המשעשעות, לא שטוחות מידי ולא עמוקות מידי, מושלם.

אהבתי את הספר, הוא מאוד נחמד, אני ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על עיר של עצמות - בני הנפילים #1