בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 באפריל, 2020
ע"י אסף
ע"י אסף
מה אני מפספס פה, חבר'ה?
לא, באמת, כי נראה שכולם פשוט משתגעים על הספר הזה... אני פשוט לא מבין את זה. קיבלתי המלצה ממשהו לקרוא אותו, ובכנות, לא ציפיתי להרבה. אבל אלוהים אדירים, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך רע.
כל מה שאני שונא בספרים נמצא פה- הומור מטומטם, סגנון כתיבה בשקל, עולם שבנוי בצורה עצלנית, וקלישאות, קלישאות, קלישאות. אבל מה שהכי העלה לי את הסעיף היה הפער בין מה שהספר מנסה להיות לבין מה שהוא באמת. הסופרת מנסה ליצור סיפור "גותי" "אפל" "לבני נוער", ונכשלת בזה בצורה מגוחכת להחריד. הוא לא "גותי", הוא רק מנסה להיות, הוא לא "אפל", הוא רק אומר שהוא כזה, והוא לא "לבני נוער" הוא רק חושב שהוא כזה. הגותיות והאפלה מתבטאת בכך שהדמויות ליטרלי אומרות את זה. אני לא צוחק. הם אומרות שזה אפל וגותי. ויכול להיות שהייתי בסדר עם זה, אם זה היה נכון. אז מה אני מפספס כאן??? למה כולם אוהבים את הספר הזה???!!!
הדמויות שם כל כך שטוחות וגנריות שאני בקושי זוכר איך קוראים להם. התחושה שהייתה לי כשקראתי אותן הייתה שבמקום שהדמות תהיה בגיל הנעורים ותדבר כמו אחת, יש מישהו בן ארבעים וחמש עם כובע הפוך שכותב את הדיאלוגים ואת תכונות האופי שלהם. כאליו מישהו שהוא בהחלט לא נער, ובפירוש לא יודע איך הם מתנהגים ומדברים כותב את כל זה וכמו אומר- "הי, תראו איזה מגניב אני! איזה קול אני! אני בדיוק כמוכם!" זה בהחלט לא הרגיש כמו בני נוער.
טוב, בואו נעבור לעלילה. קליירי היא רק ילדה רגילה בת חמש עשרה, שחיה חיים רגילים, עד שיום אחד היא עדה למשהו שישנה את חייה... אלוהים אדירים בבקשה אל תעשו את עצמכם כאילו לא שמעתם את הסיפור הזה מעולם. אני לא צריך להגיד לכם מה העלילה, אתם כבר יודעים אותה בלי לקרוא את הספר!
הסיבה העיקרית שלא רציתי באמת לקרוא את הספר הזה הייתה שכבר שמעתי את הסיפור הזה בעבר. מליון פעמים, בכל פריקינג ספר בעולם! שוב פעם כל הבולשיט הזה של "הנבחר", ו- "יש עולם שלם שאנחנו לא יודעים עליו," ו- "היא צריכה להציל את העולם" ו- "אוי לא, אמא שלה נחטפה"(*שיעול* פרסי ג'קסון וגנב הברק)- - תעשו לי טובה... אל תבינו אותי לא נכון, יש את האלמנטים האלה גם בספרים טובים- הארי פוטר, פרסי ג'קסון... אבל הם תמיד עוטפים את זה באיזשהי סוג של יצירתיות, רעיון מקורי שהופך את הסיפור למשהו בפני עצמו. כאן? כאן זה פשוט נראה כאילו הספר מנסה לחקות את ההצלחות הגדולות. בלי שום רעיון מקורי אחד, בלי שום דמויות מעניינות, בלי שום קשר רגשי- פשוט רכבת ענקית של סיפור זול ומטופש, שאני חושב שרק ילדות בנות 12 ומטה יתלהבו ממנו.
הקונספט של העולם שיצרה קסנדרה נשמע די פשוט בבסיסו- "כל הסיפורים נכונים". אבל לעזאזל, כמה שהרעיון הזה גרוע ועצלני. כל האגדות נכונות? כולם?? אנשי זאב, פיות, מלאכים (לא, בעצם מלאכים זה מגניב), ערפדים, כל השיט הזה? אין מחשבה מקורית אחת??! נכון, אתם יכולם לטעון שגם בפרסי ג'קסון (שאותו אני רואה כספר שהספר הזה מנסה לחקות) גם לא הומצא כלום- כל היצורים והאגדות לקוחים מהמיתולוגיה היוונית. אבל זה היה נושא, זה היה קונספט, כי הוא לקח משהו מוכר ועתיק ושם אותו בעולם המודרני! זה גאוני! זה מביא לתוצאות מעניינות, מבדרות, ומקוריות. פה, זה פשוט בלגן אחד גדול. אתה לעולם לא יכול להבין איפה העולם הזה מתחיל ואיפה הוא נגמר.
אמרתי שמלאכים זה מגניב. והאמת היא שזה, בעצם, העולם שציפיתי לו מלכתחילה. ציפיתי שהעולם שלה יתמקד יותר במיתולוגיה הנוצרית (או היהודית או מה שזה לא יהיה) עם מלאכים ושדים- אבל לא רגילים וצפויים כאלה כמו שקיבלנו פה, אלא משהו שממש יתאים למיתולוגיה. למשל היינו יכולים לקבל איזו סצנה או שתיים בעולם הבא, או בגן עדן, או בגיהינום ואולי לפגוש כמה מלאכים, ואתם יודעים מה? אולי, אם הספר היה מתמקד יותר בזה במקום להביא לנו ערפדים ואנשי זאב שראינו אלפי פעמים לפני כן בכל מקום אפשרי, אולי הייתי יותר סלחני לגבי הספר הזה ואולי- אני חוזר ואומר, אולי- הייתי אפילו נהנה ממנו.
לגבי הקומדיה- אין בכלל מה לדבר. כל הבדיחות שם לא הוציאו ממני אפילו חיוך. לא, בעצם, אם להיות כנים, כן מצאתי את עצמי צוחק פעם אחת במהלך הקריאה. לא, אל תבינו אותי לא נכון- לא הייתה שום בדיחה. זה פשוט היה כל כך מגוחך, כל כך מטופש, שזה יצא, בלי להתכוון, קורע מצחוק. (אני הולך לתאר פה את הסצנה, אז אם זה ממש מפריע לכם בגלל ספויילרים או משהו כזה, תעברו לפסקה הבאה.) בתחילת הספר קליירי יושבת באיזשהו בר או משהו עם החבר הטוב שלה סיימון (אני נשבע שהייתי צריך לבדוק באינטרנט כדי להיזכר איך קוראים לו) והם מדברים על "דברים של מתבגרים". קרי, רכילויות הדייטים האחרונות. לא רק שהדיאלוג יצא כל כך מזלזל באינטליגנציה של בני נוער כמו גם באינטליגנציה של הדמויות הראשיות עצמן, ולא נשמע כמו שום דיאלוג של בני נוער אמיתיים עם יותר משני תאי מוח, אלא שבסצנה הזאת הבנתי, בערך, איזה סוג של ספר זה הולך להיות. קליירי מציעה לסיימון לגשת אל הבחורה היפה ממול שנראה כי היא מתעניינת בו, ולהציע לה לצאת. סיימון רומז בדרך זו או אחרת שליבו כבר שייך למישהי. קליירי לא משכילה להבין את הרמז, ומתחילה לזרוק ניחושים. סיימון רומז לה באופן הברור ביותר שלא, אף אחת מהבנות שהוזכרו לא הייתה זו שכבשה את ליבו, ושיש מישהי מסויימת מאוד שהוא שם עליה עין. קראתי את זה ופשוט התפוצצתי מצחוק. הצורה שבה זה כתוב, כאילו זה לא הדבר הכי ברור בעולם שקליירי היא אותה אחת- אוי, מה הפתעתי אתכם?- וקליירי לא מבינה את הרמז הכי ברור בהיסטוריה. חשבתי לי באותה סצינה שהיא צריכה להיות הילדה הכי מטומטמת בעולם כדי לא להבין את מה שנמצא לה מתחת לאף. וזה הצחיק אותי, אבל האמת היא שזאת בעיה לא קטנה. כבר בתחילת הספר ירדה לי משמעותית ההערכה שלי לדמות הראשית. וזה רע, מאוד. למען ההגינות, אני אציין דבר טוב אחד שיש בספר. כשהגילוי המדהים מתגלה וסיימון- שוק גדול- חושף את רגשותיו בפניה, הגישה שלו לכל העניין יצאה די טובה. למעשה, זאת בעצם התגובה הכי אנושית ונורמלית שקיבלתי מאזשהי דמות שם. בניגוד למה שציפיתי מספר כזה, הוא לא מתנהג בטיפשות או בקנאות, וכשהיא צריכה אותו כדי להציל את העולם הוא שם בשבילה, והוא מבין שאין זמן לשטויות כאלה ושצריך לשים את הרגשות בצד לרגע. האמת היא, ועכשיו אני יותר צוחק כשאני חושב על זה, יותר הייתי רוצה לראות אותו בתפקיד הראשי! אפילו זה הרבה יותר טוב מהדמות הראשית השטוחה הזאת שכל האישיות שלה מסתכמת בזה שהיא אוהבת לצייר, ושהיא ממשיכה לטעון לאורך כל הספר, בצורה הכי מעצבנת ומחרפנת שיש, שהיא "כבר לא ילדה קטנה". כל הספר חיכיתי שמישהו יחטיף לה סטירה ויגיד לה- גברתי, את בת חמש עשרה. את ילדה. וזה בסדר. תרגיעי. וזה כל כך אבסורדי שזה מה שאני חושב על הדמות הראשית! הדמות שאני אמור להזדהות איתה ולאהוב אותה, ולהיות בעדה!
אני לא רוצה לדבר על שאר הדמויות. יש לי תלונות על כל אחת ואחת מהן, וזה ייקח את כל היום שלי ושלכם.
אני חייב לתת לספר קרדיט על משהו אחד. בלי להסגיר יותר מדי, ובלי לעשות ספויילרים, יש טוויסט בסוף הספר שלא ממש ראיתי אותו בא. אבל האמת היא שזה יצר סיטואציה יותר מביכה וקריפית מאשר הפתעה.
*אנחה* מה עוד אני יכול להגיד על הספר הזה? הוא משעמם, לא מקורי, לא מצחיק, חסר קסם וצבע, מיותר לחלוטין, זול, לא איכותי, ובעצם בזבוז זמן מוחלט.
אני הולך לקרוא פרסי ג'קסון. להירגע קצת.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אסף
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אברש, ראובן, מחשבות וכל החבורה-
אני חלילה לא מזלזל באף אחד שקרא את הספר ואהב אותו. אם זה מה שעושה לכם את זה- מי אני שאגיד משהו בכלל? הביקורת הזאת לא באה להגיד שכל מי שחושב שהספר הזה טוב הוא מטומטם- להפך. ניסיתי יותר לברר מה א נ י פספסתי פה. אני פשוט לא הצלחתי להבין למה הוא כל כך מצליח. כי כמו שאני מצפה מאנשים להבין ולשמוע את הדעה שלי- כך גם אנחנו כמבקרים צריכים לנסות להבין את דעותיהם של אחרים מבלי ליצור יריבות. העניין בביקורות ספרים, לדעתי, היא לשתף, להעביר לאחרים את חווית הקריאה שלך, ואולי לקבל גם נקודת מבט שונה על הספר, כזאת שלא חשבת עליה. כי ריבוי הדעות לגבי משהו- ובעיקר לגבי ספרים, שזה משהו שכולנו אוהבים ונהנים ממנו- צריכה ליצור אווירה של שותפות. אני לא בא בטענות מול כל מי שנהנה מהספר, רק משתף את החוויה האישית שלי.
בפשטות, הביקורת שלי היא על הספר. לא על הקוראים שלו. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ראובן,
כל דעה רצויה ומקובלת בעיניי, אבל השפלת אחד כדי לרומם את האחר? מעשה כזה פשוט פסול מיסודו לטעמי.
אגב, דעתי על מחשבות כסוקר ידועה לו יפה והיא אינה מן העניין כאן. |
|
|
Squid
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סוף סוף!!! אלוהים, כמה חיפשתי בן אדם אחד שחושב כמוני! כשהייתי בכיתה ז לא היו לי חברים, הלכתי לטיול שנתי ברוב טמטומי למרות שלא היה לי מה לחפש שם בלי חברים, אז ישבתי עם חבורה של בנות מהכיתה שלי שנראו נחמדות (אבל בתכלס- סנוביות רצח) וראיתי שהן מדברות על הספר הזה. נזכרתי שסבתא שלי קנתה לי אותו פעם, אז החלטתי לקרוא אותו כשחזרתי הביתה. עברתי שני פרקים ופשוט לא יכולתי יותר. השיעמום חוגג. גם היה לי את הספר השני אבל אותו ישר העברתי למדף של הספרים חסרי השימוש במרתף ביחד עם חבר שלו. אני זוכרת שבמסיבת יום הולדת שלי (זה היה אחרי שנתיים בערך) ראינו את הסרט כי חברה שלי רצתה לראות אותו ולי לא היה רעיון אז הסכמתי. נרדמתי באמצע. במסיבת יום הולדת של עצמי. זה היה נוראי. למרות שכן, בדרך כלל הספרים יותר טובים מהסרטים, אבל כאן שניהם פשוט הרגו אותי, ולא במובן הטוב.
|
|
|
אסף
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לכל אלה שאמרו לי שהארי פוטר יותר טוב מפרסי ג'קסון-
אני מסכים אתכם. אני פשוט לא חושב שפייר להשוות בין הארי פוטר לספר הזה. אם כבר, אז את פרסי ג'קסון.
|
|
|
חיפושית
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לא יודעת, אני לא סבלתי מהקריאה של הספר כל כך. דווקא מה שלא הצלחתי לאהוב זה את הסדרה והסרט שעשו בעקבות הספרים.
המשפט האחרון אומר הרבה, אתה הולך לקרוא פרסי ג'קסון, בעוד אחרים רואים דווקא את פרסי ג'קסון כסדרה לא מוצלחת במיוחד. לכל אחד יש טעם קצת אחר בספרים, אבל הסברת יפה את דעתך ונהניתי לקרוא. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ככה זה, אברש.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות,
זו אינה לך הפעם הראשונה שבה אתה מצביע על הקשר הערטילאי מה בין האינטליגנציה של הקוראים ובין טעמם האישי. אני מאד רוצה להאמין שאתה לא באמת מאמין למילים הפסולות שאתה מרשה לעצמך להקיא ללא הבחנה, אולי שלא לגמרי מדעת.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אסף, הביקורת שלך מנומקת היטב.
אני מתרשם שגם היית הוגן מספיק כדי למנות את מעלותיו ולכן מעריך את דעתך, אף על פי שלא קראתי את הספר. תודה לך. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
קראתי אותו בילדותי, היה דווקא נחמד והעביר לי את הזמן בכיף, אבל אני מבין אותך זה באמת ספר די מפוזר ולא ממש מיוחד יותר מדי, לשני כבר לא המשכתי אבל הראשון היה נחמד, לא יודע מה הייתי חושב אם הייתי קורא אותו היום, כנראה הייתי פחות אוהב. אבל קטילה יפה.
ועזוב את פרסי ג׳קסון, תקרא הארי פוטר... ואת תגלה שג׳קסון זה בעצם חיקוי קל של פוטר... |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת יפה, לא קראתי כך שאיני יכול לשפוט את הספר.
'הומור מטומטם,סגנון בשקל וקלישאות' משקף את דעתי על 'הדרך הביתה' ו'בעלי לא בבית' שהצליחו למדי. לפעמים מחפשים משהו קליל. ומי שנהנה-סבבה ולבריאות. |
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני מסכימה איתך, קראתי את ההתחלה של הספר, לא התחברתי והפסקתי. ראיתי אפילו את הסרט ואני זוכרת שהוא היה לא טוב ואפילו מטריד. אני לא זוכרת כלום מהעלילה
שאלת: למה אנשים מתחברים לספר הזה?, ענית על התשובה הזו בעצמך: הספר זול, חסר עומק, עלילה צפויה ונוסחתית, דמויות נוסחתיות, משולש אהבה וכו'. כל הדברים האלו מושכים בני נוער לספר. זה מושך את ההמונים. לפעמים אנשים לא מחפשים דברים עמוקים ורוצים לקרוא בשביל הכיף. בעבר, אני מודה. קראתי ספרים מהסגנון הזה ואפילו התחברתי אליהם. אולי עוד שנה-שנתיים הייתי אוהבת את הספר הזה. מי יודע? בדיוק כמו שאמרת התפקחתי והבנתי כמו שאמרת שאני מעדיפה לקרוא ספרים יותר עמוקים עם מסרים, דמויות ועם מחשבה. אחלה חוות דעת! |
|
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
לגמרי ספר בינוני עם טוויסט צפוי וקריפי.
לא ציפיתי לספר מופת, אבל חשבתי שיהיה כיף, ולא היה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מה שאתה מפספס זה שאתה יותר אינטליגנטי מרוב הממליצים ולכן את מתעב את הספר.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
