ביקורת ספרותית על ארבע רכבות, שלוש חתונות והיעלמות - מיני זיקית #4 מאת זולא, צ'כוב, קריין, קונן-דויל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בינואר, 2017
ע"י אינשם


אני אוהבת כל מה שקשור לרכבות. הנסיעה בהן, המהירות, איך שהחיים הם נסיעה ברכבת, מהירים מדי, הכל חולף על פנינו, ואז יורדים בתחנה, ונשארים או משאירים זיכרונות אחרינו...

הסיפור הראשון של אמיל זולא מתוק, על זוג, שקיבלו במתנה, שני כרטיסים לנסיעה ברכבת על מנת לממש את ירח הדבש שלהם. הכל מתוק ותמים, הם יורדים לפני התחנה שבה אמורים לרדת, אפילו בלי המזוודות, מתאחדים עם הטבע, במקום שאפילו לא יודעים את שמו, אבל ממש נהנים מהרגע, וחוזרים למציאות...

הסיפור השני, מאת צ'כוב, (מעולה, מבריק, מאיר עיניים ומביא מלא השראה, ממש התחברתי אליו!) מתאר רכבות שבהן, בזמנו, היו ספות מרופדות! התאורים כה מענגים והייתי רוצה לשבת בתא כזה עכשיו, לנסוע לאנשהו במשך שעות, לקרוא, לרחף, בזמן , במרחב. ברכבת.

קטע מתוך הסיפורון שמצאתי בו את עצמי :

"לאן אתה נוסע?" שואל פיוטר פטרוביץ. -"אני? אל הלא נודע. יש לי ערבוביה כזאת בראש עד שאני בעצמי לא מבין לאן אני נוסע. הגורל נושא אותי, והנה אני נוסע. חה חה... יקירי, ראית פעם טיפש מאושר? לא? אז הנה, תראה! לפניך המאושר שבבני התמותה!בהחלט! לא רואים עליי שום דבר בפנים?"

"בימינו אפילו קצת מוזר לראות אדם מאושר," אומר אחד הנוסעים. כבר יותר סביר שתראה פיל לבן?" (כל כך רלוונטי לימנו)

הסיפור השלישי של סטיבן קריין, ההתחלה של הסיפור ממש ממחישה נפילה לבור הארנב מאליס בארץ הפלאות, לפחות ראיתי את זה בעיני רוחי, מלבד זאת שאני מעריצה מושבעת של קרול, אבל שוב אנחנו חוזרים אל המוטיב העיקרי, הנסיעה ברכבת, שהיא כל כך החיים עצמם :

"קרון השינה הגדול שעט קדימה בתנועה בוטחת כל כך עד שבמבט חטוף מהחלון היה אפשר להיווכח שערבות טקסס נסחפות מזרחה. מישורים עצומים של עשב ירוק, שטחים עמומי גוון של ינבוט וקקטוסים, מקבצים קטנים של בתי עץ אחידים למראה, חורשת עצים בהירים ודקים כולם נישאו מזרחה, נבלעו בתהום"

בסיפור הזה, הקרון מתואר כמו ארמון. זה מדהים עד כמה אז רכבות היו יוקרתיות ומלכותיות... ואגב, בסיפור גם מופיע שעון כיס בדיוק כמו של הארנב מאליס... :)

הסיפור הרביעי (תופים בבקשה) לזה חיכיתי, הרכבת האבודה, של ארתור קונן דויל , כמובן שהעלילה מתרחשת בלונדון (אהובתי) 1890.
ופה , איך לא, יש טוויסט בעלילה, רכבת פשוט נעלמת. הזכיר לי את טיסה 370 של מלזיה אייר ליינס שפשוט נעלמה ב שנת 2014, ביחד עם כל הנוסעים. קצת גם את משולש ברמודה ואטלנטיס.

"הרכבת המיוחדת עברה כאן בשעה 17:10 - ניוטון."
"הרכבת המיוחדת עברה כאן בשעה 17:20 - צומת קניון"
"שום רכבת מיוחדת לא עברה כאן. - ברטון מוס." שני הממונים הביטו זה בזה בהשתאות. "דבר כזה לא קרה בכל שלושים שנות עבודתי כאן," אמר מר בלנד. "בהחלט חסר תקדים ותמוה, אדוני. המיוחדת תעתה בין צומת קניון לברטון מוס."

הקטע הזה הוא פשוט אנלוגיה מדוייקת לחיים שלי. בסיפורים של ארתור קונן דויל יש קסם שמפיח חיים ומעורר, הוא מכשף עם הכתיבה שלו ושולח אותי אל מחוזות לא ידועים, בדיוק כמו הרכבת הזו. מעורר בי תחושת התאהבות, הערצה,הערכה, סגידה, והכל אינסופי.

"אין חדש על מיוחדת נעדרת. הנהג והשומר של הרכבת האיטית משוכנעים שלא אירעה תאונה בין צומת קניון לברטון מוס. הקו פנוי לחלוטין, ואין סימן לשום דבר חריג.-מנצ'סטר." "ניאלץ לפטר את השומר ואת הנהג," אמר מר בלנד בנוקשות. "אירעה תאונה, והם החמיצו אותה. המיוחדת כנראה ירדה מהפסים בלי להפריע לקו - נשגב מבינתי איך היא עשתה זאת - אבל כך ודאי היה, ואנחנו עתידים לקבל ברגעים אלה מברק מקניון או מברטון מוס שמבשר שמצאו אותה למרגלות סוללת עפר."

זה לא הכמות, זה האיכות.
פשוט תעשו טובה לנשמה שלכם ותפנקו את עצמכם ברכבת. אם לא אמיתית או צעצוע, סיפור על רכבת יכול להיות מושלם ואף קסום יותר.

ועוד אחת קטנה לפני פיזור, שבה , שוב מצאתי את עצמי :
"אין כל זכר למיוחדת הנעדרת. קרוב לוודאי שהיא עברה כאן ושלא הגיעה לברטון מוס. ניתקנו קטר מרכבת משא, ואני עצמי נסעתי לאורך המסלול, אך הוא פנוי כולו, ואין סימן לכל תאונה."

אם זה לא מעודד את חוש הסקרנות והבלשות שלכם לקרוא, אני לא יודעת מה כן :)

נסיעה טובה...

13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שנה ו-5 חודשים)
במקרה נקלעתי לצומת ספרים בגבעת ברנר והספר בידי. משום שהמקום יעבור שיפוץ, רוב הספרים במחיר מציאה של 25 ₪. שתדעו.
רץ (לפני שנה ו-5 חודשים)
מקסים - גם אני אוהב רכבות ותחנות רכבת, הנסיעה בהם נוגעת בגבול הדק שבין חלום למציאות, בין תקוה למשהו חדש, לחזרה למקמות הקודמים שלנו. הנופים שחולפים ...
דני בר (לפני שנה ו-5 חודשים)
ביקורת חיננית :)
והרכבת הייתה הדימוי שלי לפני חופשת מולדת בארץ. אהבתי את ההמתנה לחופשה, הרגשתי כמו בתחנת רכבת ממתין לה, ואז הגיעה החופשה, והרגשתי כמו בקרון הרכבת, ואז הרכבת טסה, עוברת מהר בכל התחנות, לא עוצרת כמעט, והחופשה נגמרה!!
והרכבת עוצרת..וחוזרים .. אבל ללונדון. (אהובתך)
שוקולד (לפני שנה ו-5 חודשים)
איך את ממליצה לקרוא צ'כוב בלי לפחד ש'הצל' יבוא לבקרך? אותך למירי רגב.
מחשבות (לפני שנה ו-5 חודשים)
יופי של סקירה. זולא תמיד מאיץ בי לקנות.
חני (לפני שנה ו-5 חודשים)
אינשם יקירה מזל שאני לא קוראת את כל הסקירות שלך
כי אז הבית היה ספר
והייתי גרה בתוכו..פשוט הייתי
קונה את כל הספרים..
רושמת לי למרות שמעדיפה
ספר אחד,סיפור אחד שלם
מאשר סיפורים קצרים.
אבל לפי התיאור שלך
אני רוצה חקרוא את כולם.
צחקתי מהפיל הלבן:)
-^^- (לפני שנה ו-5 חודשים)
ספר נהדר! בהחלט סיפורים נהדרים ( במיוחד הסיפור של קונן דויל וצ׳כוב ) וכתבת פנטסטי. פשוט גרמת לי חשק לנסוע ברכבת נסיעה ארוכה ארוכה ולהסתכל על הנוף החולף על פניי.
צילה (לפני שנה ו-5 חודשים)
מסכימה איתך חגית. תודה לך אינשם.
חגית (לפני שנה ו-5 חודשים)
תודה. אני מניחה שמתישהו אקרא את הספר.
אינשם (לפני שנה ו-5 חודשים)
יא תודה איזה חמודה <3 מוזמנת תמיד :) יש קפה ועוגיות
חגית (לפני שנה ו-5 חודשים)
ממש נהניתי לנסוע אתך ברכבת. מקסים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ