ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בספטמבר, 2012
ע"י Osirus
ע"י Osirus
את סיפורי הזוועות על הרעב הקשה שתקף את רוסיה, ובעיקר את אוקראינה, הידוע בתור ה"הולודומור", שמעתי מסבתא שלי, שברחה עם משפחתה לרוסיה אחרי שהגרמנים הגיעו לעיירה שלה בפולין.
הספר הזה, בעיקר תחילתו, הזכיר לי את הסיפורים הללו, לעיסת כל מה שאפשר ללעוס, נבירה בגללים, אכילת בעליי-חיים ואנשים, דברים שקשה להאמין שהיו, אך היו אמת לאמיתה, מצב קיצוני מביא לפעילויות קיצוניות.
לאחר סיפור הרקע בכפר צ'רבוי, עוברת העלילה אל לב דמידוב, סוכן המג"ב הצעיר והמוכשר, לאחר רדיפה אחרי ווטרינר הנחשד בפעילות אנטי-סובייטית, ולאחר חקירתו הכוללת שימוש בשמן קמפור, מתחיל לעלות בלבו של לב פקפוק קל לגבי פעולות מסוימות, פקפוק שהופיע כבר אחרי שבנו של פיודור אנדרייב, פקודו של לב, נמצא מרוטש על מסילת ברזל, ופיודור ומשפחתו ממאנים לקבל את ההסבר כי הייתה תאונה, ושלמעשה מדובר ברצח, וכעסם עולה כשלא אחר מאשר לב הוא זה שנשלח לבקש מהם, בצורה העדינה ביותר, שעליהם לשתוק ולא לדבר
לאחר מקרה אישי, הכולל אומץ לב וחוסר נאמנות מפתיע (בעיני מפקדיו של לב, כמובן), מגורשים הוא ואשתו, ראיסה, אל מחוז נידח, ולב מועבר למיליציה המקומית בתפקיד שכולל ניקוי תעלות הניקוז של דם המוצאים להורג, ניקוי שירותים, ושאר תפקידים משפילים, אך מפקדו, גנרל נסטרוב, מחליט כי יהיה בלש, ומעסיק אותו, תוך כדי חשד כבד בכוונותיו האמיתיות של לב.
לאחר שמתרחש באיזור רצח דומה מאוד לרצח של פיודור, וכשהגופות מתחילות להתגלות בכל פרק ופרק, מבינים לב ונסטרוב כי מדובר ברוצח, ולב, בעזרת נסטרוב, אשתו ראיסה, וחלק מהכפריים, מתחיל לחקור את העניין, כאשר הממונים עליו ממשיכים לרדוף אחריו ולא מרפים ממנו.
אחד הדברים שהתחברתי אליהם בספר היה אווירת הפרנויה והרדיפה, בעיקר מצידם של האנשים שאינם אנשי הממשל, וכמובן מראיסה, אשר פוחדת מלב פחד מוות, ומתברר כי תמיד פחדה.
האכזריות בספר היא המרכז שלו, אכזריות הרוצח, זוועות העוני והרעב, וזוועות אנשי המשטר, שכמובן חייבות להיעשות בשם החברה הטובה והמתוקנת שסטאלין יקים.
עוד דמות מרתקת היא וסילי, למרות היותו רע שבלוני למדי.
הוא נבל מושלם, רודף אחר לב לא רק מכורח תפקידו והמשימה המוטלת עליו, אלא גם מתוך שנאה לאיש אשר פיקד עליו, חבט בו וביקר את מעשיו, והרדיפה הופכת ממקצועית לאישית, ווסילי משחרר את הרסן ונהיה אכזר במידה הדומה לרוצח.
רופאים ממשלתיים חרמנים המנצלים את כוחם כדי להשכיב נשים, סוכנים תאבי כוח ועוצמה, אנשים מבוהלים, ילדים אמיצים בגיל כה צעיר, וממשלה אכזרית הרודפת את היהודים, ההומוסקסואלים, וכל מי שלא נראה לה, ולא מוכנה לקבל שיש רוצח כה אכזרי, לא כל שכן אחד שייתכן כי הוא אזרח מן השורה, אב לילדים ובעל משרה בכירה, כי הרי, רוצחים יש רק במערב, רוצחים הם אנשים סוטים שאינם קומוניסטים, ואם יש רוצחים כאלה ברוסיה, הם סוכנים נאצים.
כל זה נשזר לכדי עלילה מרתקת, מלאת פחד ותלאות, אשר בסופה יגיעו לב וראיסה אל מפגש פנים אל פנים עם איש חסר רחמים וחסר לב, ובדרך מחזקים את אהבתם, ומתמודדים עם רוצח חזק אף יותר, בדמות המדינה עצמה, שקבעה באופן ברור ומוחלט כי אין פושעים ורוצחים.
הפגם היחיד בספר הוא השבלוניות והשטחיות של חלק מהדמויות, בעיקר מהצד הרודף אחרי לב
למי שאהב, מומלץ לקרוא גם את the killer department המוזכר ע"י סמית בסוף הספר, וללמוד קצת גם על אנדריי צ'יקטילו המפלצתי, שעליו מבוססת דמות הרצח
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
