ביקורת ספרותית על האיש שהיה יום חמישי - הספרייה של בבל # מאת גילברט קית' צ'סטרטון
ספר מעולה

---

מהו דמיון? מהי המציאות? שום דבר לא ברור בספר הנהדר הזה:
גבריאל סיים, משורר ופילוסוף, חודר אל תוככי מועצת האנרכיסטים העולמית, כחלק מכוח משטרתי המורכב מפילוסופים ומשוררים ואנשי רוח, מתוך הטענה הרווחת אז בבריטניה (וגם די נכונה בעיניי), כי אנרכיזם אמיתי ואלים יגיע מאנשי הרוח והמעמד הגבוה, ולאו-דווקא מתוך מעמד האיכרים.

מהרגע שצולחים את הפרק הראשון הלא-ברור, הכולל ברובו תיאור של פארק סאפרון, ושיחה ארוכה בין סיים לגרגורי על איך גיבור הסיפור תופס את האנרכיזם של בן-שיחו (מאוד מזכיר, שוב, בעיניי, את איך שמתנהלים השיח האינטרנטי בשנים האחרונות, בעיקר על דפי הפייסבוק), מתחילה העלילה להתפתל, והקורא יישאב למסע הזוי שבו על כל צעד ושאל ישאל את עצמו האם מדובר בחלום או במציאות מסויטת שבה הרע יכול להיות הטוב, והטוב יכול להיות יותר גרוע.

בעל חיים עצום משתולל ברחובות, קרבות ירי וחרבות מתנופפות, גברים בעלי מראה כעור בשם "גוגול" או הפרופסור הכפוף והאיטי (ההשקעה של צ'סטרטון בפירוט מראם של הרעים מפליאה בעיניי), נשף תחפושות, דו-שיח בתיפוף אצבעות, ומעל הכל, אדם מסתורי כבד גוף, בעל פנים ענקיות עוד יותר, וגיבור עם לב אנרכיסטי, אבל עם מוח של שומר חוק, כל אלה מצפים למי שיחליט לקרוא את הספר הנהדר הזה.

*הערה: אני ממליץ מאוד על המקור בשפה האנגלית, השפה המליצית והפילוסופיה של צ'סטרטון הן תמיד מהנות לקריאה בשפת המקור, אך גם בתרגום

» ביקורות נוספות של Osirus
» ביקורות נוספות על האיש שהיה יום חמישי - הספרייה של בבל #