חשוב להבין שפו הוא בורא הסוגה הזאת, של ספרי בלשים. הוא היה ההשראה של ארתור קונן דויל ביוצרו את שרלוק הולמס, ושרלוק הולמס עצמו היה ההשראה לרוב ספרי הבלשים שיצאו אחר כך. לא קראתי את הסיפורים, אבל ברור לי שצריך לצאת לקריאה שלהם מתוך נקודת המבט ההיסטורית, שהם למעשה אבן הפינה של הז'אנר. פו לא שכלל דברים שקרא לפני כן, הוא המציא אותם. הביקורת, שיתכן והיא מוצדקת של "לא מעניין" או "לא מותח", היא רק בגלל שאנשים אחריו שכללו את ההמצאה הראשונית שלו.