ביקורת ספרותית על המכתב הגנוב ואחרים - סיפורים [1] מאת אדגר אלן פו
ספר טוב

---

אודה ואתוודה, כמו לכל אדם מן הישוב, גם לי יש פטיש בספרים.
"גילטי פלז'ר", שוקולד מריר בסופו של יום, התענוג שבפחד.
ז'אנר האימה הוא הכבשה השחורה של כל הז'אנרים: סטיבן קינג, גופות חצי מרקיבות ונהרות של דם.
אני כמעט מתעבת אותו, הוא זה שמוציא שם רע לפחד שלנו, מנסה עליו את "הטריקים של זמיר" ולא בוחל שום אמצעים.
גם בספריו ובתסריטיו משתמש בגורם ההפתעה, ההקפצה, הבהלה.
חאלס עם זה! בסוף גם האנטיביוטיקה כבר לא משפיעה יותר.

סופר האימה האחד והיחיד שמסוגל לגרום לעורי "להתברווז" באור יום עם פועלים עולזים שבונים בבית מולנו ושומעים מוסיקה בקולי קולות הוא אדגר אלן פו.
עלילת סיפוריו תמיד מתפתחת בצורה איטית וכמעט עצלה כצעדי חתול. אך אין זה סתם חתול, זו חיה המשחדת לטרף כאשר כל הוויתה היא למעשה המשחק המקדים עם הקרבן, היינו, הקורא. הוא עובד על פסיכולוגיה, חודר לנבכי נשמתך ושולה ממנה את הפחד הכי קמאי, הכי לא הגיוני. זה שממאן לצאת ממך. פחד שנותר עוד מתקופת הילדות.
פחד בלתי רצוני.

הלב הגלאי, חתול שחור: תאווה לרצח, אכזריות ורוע
נפילתו של בית אשר: יחסיי משפחה חולניים, עיוות ומיתה שאינה מן הטבע
הבור והמטוטלת: סיוטו המתמשך של המוצא להורג, מחשבותיו ותהיותיו שגרמו לי כמעט לצאת מדעתי.

אלו הם רק חלק מאוסף סיפורים מסוייטים המצויים בספר זה.
התרגום נהיר וקולח, נעשתה בהחלט עבודה טובה שכן אין זה קל לתרגם את האמן שאין שני לו.
ברשותי קובץ עבה של כתביו בשפה האנגלית שמצאתי בחנות לספרי יד שניה בפאריז, האמינו לי שזה סיוט מתמשך רק לנסות ולהבינו והאנגלית שבפי קולחת.
אני חושבת שהוא אינו מוערך דיו. לדעתי יש ללמוד את סיפוריו לבגרות בספרות.

והרי אפילו זאב ז'בוטינסקי תרגם את "העורב" לשפת הקודש.
אני מקנאה באותם אנשים שעדיין לא חוו את א.א.פו על בשרם (שיעשה חידודין-חידודין).
מצפה לכם חוויה מצמררת ביותר!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על המכתב הגנוב ואחרים - סיפורים [1]