ביקורת ספרותית על סונטת קרויצר מאת ל.נ. טולסטוי
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 במרץ, 2012
ע"י אלינור


מדהים עד כמה דברים שנכתבים במאה ה - 19 נשארים עדכניים גם היום. אחד המשפטים החזקים בספר מעידים על כך: "הנה כך משחררים את האישה, מעניקים לה כל מיני זכויות שוות לזכויות הגברים, אבל בה בעת מוסיפים לראות בה כלי של הנאה, ומחנכים אותה בהתאם לכך בילדות, וגם באמצעות דעת הקהל. וכך היא נשארת אותה שפחה שפלה ומושחתת, וגם הגבר נשאר אותו בעל-עבדים מושחת" גדולתו של טולסטוי היא בכך שיכל לחזות במדוייק, שגם לאחר יותר ממאתיים שנה לאחר צאת ספרו - עדיין ישנם גברים, ולמרבה הצער גם נשים, הרואים באישה חפץ נוי והנאה, ותו לא.
ולאחר שסיימתי את מנת ההרצאה הפמיניסטית שלי להיום, ניגש לספר: ובכן, כבד. העלילה מתרחשת ברכבת. המספר הוא פוזדנישב, שלא מכבר השתחרר מהכלא לאחר שרצח את אישתו, והנסיעה ברכבת היא כמסע פנימי המסביר את המצב אליו הגיע שבעקבותיו רצח את אישתו. אין ספק שמדובר בדמות בלתי שפויה לחלוטין, ועם זאת מרתקת. טולסטוי מציג בספרו זה את דעתו-שלו על יחסי הגבר והאשה ואת המסקנה המתבקשת לפתור את יחסי האישות המורכבים כל כך. ספר חובה בכל בית.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הקוסמת (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת נפלאה לאחד הספרים החביבים עליי
נטעלי (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
נובלה נפלאה וחזקה מאוד. למיטב זכרוני את יחסיו המורכבים של פוזדנישב לאשתו ביסס טולסטוי על יחסיו הקשים והמורכבים עם אשתו שלו (כך עשה גם ב"מהמר"). ואת השורה הראשונה בביקורת שלך חשבתי כשקראתי שני ספרים נוספים שעוסקים גם הם ביחסים מורכבים עד קשים ביחסים בין המינים - "חיי נישואים" המופתי של דוד פוגל (לא פשוט לקריאה בגלל העברית הארכאית אבל יצירת מופת ויצירת חובה, בעיני) וכן "קוצר רוחו של הלב" של שטפן צוויג.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ